מחקר שפרסם הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) ב-13 באוקטובר 2026 מוצא שסטייבלקוינס ופיקדונות בנקאיים מתחרים, בחלקם, על אותו כסף. כשהבנקים בארה"ב מעלים את הריבית על הפיקדון, שווי השוק של הסטייבלקוינס ממשיך לגדול, אבל לאט יותר. החוקרים מסייגים: הם לא הוכיחו שהסטייבלקוינס מקטינים את סך הפיקדונות במערכת הבנקאית.
תמונת הנושא: המחשה שנוצרה בבינה מלאכותית, לא תצלום אמיתי.
מה בדקו
המחקר הוא נייר עבודה מספר 1382 של ה-BIS. כתבו אותו רשאד אחמד ממכון אנדרסן לפיננסים וכלכלה ואיניאקי אלדסורו, כלכלן ראשי ב-BIS. השאלה שלהם פשוטה: אם הבנק משלם יותר על פיקדון, האם אנשים מחזיקים פחות דולרים דיגיטליים?
החוקרים עבדו עם נתונים שבועיים מארה"ב, מינואר 2019 עד יוני 2025, בסך הכול 339 שבועות. בתקופה הזאת עלה שווי השוק של הסטייבלקוינס המגובים ברזרבות (USDT, USDC ואחרים) מפחות מ-5 מיליארד דולר ליותר מ-220 מיליארד. את ריבית הפיקדון הם חישבו כממוצע של שש סדרות ארציות של חשבונות חיסכון וחשבונות כספיים. כדי לבודד את השפעת הפיקדון, הם נטרלו את ריבית הפד, תשואות האג"ח, מחיר הביטקוין, מדד הדולר ומדד התנודתיות VIX.
המספר, ומאיפה הוא נלקח
בתקופת המחקר שווי השוק של הסטייבלקוינס צמח בממוצע ב-15% בכל עשרה שבועות. לפי האומדן הבסיסי של החוקרים, עלייה של נקודת בסיס אחת בריבית הפיקדון מורידה את הצמיחה הזאת לכ-12%. בשיטה השנייה שלהם, שנועדה לנטרל השפעה הפוכה (בנקים שמעלים ריבית בגלל שכסף בורח לסטייבלקוינס), ההשפעה גדולה פי שלושה בערך, והצמיחה יורדת לכ-6%.
נקודת בסיס אחת נשמעת זניחה, אבל בפיקדונות היא לא. ריבית הפיקדון הממוצעת בתקופה הייתה 0.26% בלבד, והשינוי השבועי הטיפוסי עמד על פחות מנקודת בסיס אחת. החוקרים מדגישים שהצמיחה מאטה אבל לא מתהפכת. כדי למחוק לגמרי צמיחה של עשרה שבועות, הריבית הייתה צריכה לעלות בכחמש נקודות בסיס בשבוע אחד, אירוע קיצוני ונדיר מאוד.
המספרים נלקחו ישירות מהמחקר המלא (34 עמודים) והוצלבו מול טבלת המקדמים בנספח ומול תקציר המחקר באתר ה-BIS.
USDC מגיב, USDT פחות
ההשפעה לא שווה בין המטבעות. אחרי עשרה שבועות, ההאטה ב-USDC של סירקל הייתה כ-4.8% לכל נקודת בסיס, וב-USDT של טת'ר כ-1.9% בלבד. לפי החוקרים, הסיבה היא מי שמחזיק בהם. USDC נפוץ יותר אצל משתמשים מוסדיים אמריקנים ובפלטפורמות DeFi, שסביר יותר שיעבירו כסף בין פיקדון לסטייבלקוין. USDT משמש בעיקר מחוץ לארה"ב ובכלכלות מתפתחות, שם הריבית בבנק האמריקני פחות רלוונטית.
איך יודעים שזה לא סתם צירוף מקרים
החוקרים ניצלו התנהגות מוכרת של הבנקים. כל עוד ריבית הפד נמוכה מכ-3%, הבנקים כמעט לא מעבירים את העליות ללקוחות. מעל הרף הזה הם מתחילים להעלות את ריבית הפיקדון בחדות, כי הלקוחות מתחילים לחפש אלטרנטיבות. ריבית האג"ח הקצר, לעומת זאת, עוקבת אחרי ריבית הפד בצורה קבועה. השבר הזה ייחודי לפיקדונות, ולכן מאפשר לבודד את השפעתם.
הם הריצו גם בדיקת ביקורת: אותה שיטה בדיוק, על שאר שוק הקריפטו בלי הסטייבלקוינס. שם לא נמצאה השפעה מובהקת. כלומר, מה שזז הוא הכסף הדומה לכסף, לא שוק הקריפטו כולו. התוצאה החזיקה גם כשהוציאו מהחישוב את קריסת SVB, נטרלו את טרה, FTX וסגירת BUSD, הוסיפו את התשואות בפלטפורמות DeFi, והחליפו את ריבית הפיקדון בריבית על פיקדונות לזמן קצוב.
מה המחקר לא אומר
- הוא לא מוכיח שהבנקים מאבדים פיקדונות. המחקר מודד איך אנשים מחלקים כסף בין נכסים. כסף שנכנס לסטייבלקוין מושקע בסוף ברזרבות, ויכול לעבור מבנק לבנק בלי שהסך הכולל ישתנה.
- יש סימן לחולשה סטטיסטית. החוקרים עצמם מציינים שאחד ממבחני האמינות של השיטה השנייה (מבחן F של 9.78) נמצא מעט מתחת לרף המקובל של 10.
- זו תקופה אחת. בנתונים יש רק מחזור אחד של ריבית גבוהה, 2022 עד 2025.
- הסטייבלקוינס במחקר לא משלמים ריבית. מטבעות שנושאים תשואה וקרנות כספיות שהונפקו כטוקנים עשויים לשנות את התמונה.
- הדעות במחקר הן של החוקרים, לא עמדה רשמית של ה-BIS.
למה זה חשוב למי ש…
- מחזיק דולרים בסטייבלקוין: לפי המחקר, ההחלטה הזאת רגישה למה שהבנק משלם על האלטרנטיבה. סטייבלקוין לא משלם למחזיק ריבית, פיקדון כן.
- עוקב אחרי הבנקים: החוקרים כותבים שאם הסטייבלקוינס יתפשטו, הם עלולים להשפיע על מקורות המימון של הבנקים ועל האופן שבו ריבית הפד עוברת לכלכלה.
- עוקב אחרי הרגולציה: המחקר מצביע במפורש על שתי החלטות רגולטוריות שיקבעו את התחרות הזאת.
הצד שכמעט אף אחד לא מציג
הוויכוח הציבורי על סטייבלקוינס מתמקד בטכנולוגיה ובנגישות. המסקנה של המחקר שונה: הגבול בין סוגי הכסף זז לפי התשואה שמותר לכל אחד מהם להציע, ולא רק לפי הטכנולוגיה.
החוקרים מציינים שני מנופים. הראשון: לחייב את המנפיקים להחזיק חלק מהרזרבות כפיקדונות בבנקים. זה יעזור בניהול הנזילות ויגביל את הפגיעה במימון הבנקים, אבל ירכז פיקדונות גדולים ולא מבוטחים במספר קטן של בנקים. השני: האם מותר למנפיק לשלם תשואה למחזיקים.
בשאלה השנייה ארה"ב כבר הכריעה. חוק GENIUS, שנחתם ב-18 ביולי 2025, אוסר על מנפיקי סטייבלקוין לשלם ריבית או תשואה למחזיקים. המחקר לא מזכיר את החוק בשמו, אבל הנתונים שלו מראים את המשמעות: בתחרות על הכסף, רק לצד אחד מותר להעלות מחיר. הבנק יכול להעלות את הריבית על הפיקדון, ולפי המחקר זה מאט את צמיחת הסטייבלקוינס. המנפיק לא יכול להשיב באותו כלי.
ויש פרט אחד שקל לפספס. בדיקת הביקורת הראתה שריבית הפיקדון לא משפיעה על שאר שוק הקריפטו. במילים אחרות, פיקדון וסטייבלקוין מתחרים כשני סוגים של תביעה על דולר, אחת חלקית ואחת מגובה. נכס שאינו תביעה על אף אחד מתנהג לפי חוקים אחרים.
מה זה אומר עליי
המחקר לא אומר מה לעשות עם הכסף. הוא מודד. והמדידה מראה שבחירה איפה להחזיק דולר היא בחירה בין תביעות בתנאים שונים: מי מחזיק את הכסף, מה הוא משלם לך, ומה מותר לו לשלם לפי החוק. שווה לדעת את התנאים לפני שבוחרים.
מקורות: Rashad Ahmed ו-Iñaki Aldasoro, Are stablecoins and bank deposits substitutes?, BIS Working Paper No. 1382, 13.10.2026 (גרסה ראשונה: מרץ 2026), כולל טבלה 1, טבלה 2 ונספח OA.A · עמוד המחקר באתר ה-BIS (bis.org/publications/working-paper-1382) · חשבון ה-BIS ב-X, 13.10.2026 · GENIUS Act, S.1582, סעיף 4(a)(11), נחתם 18.7.2025.
אין באמור ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה כלשהי.
ארבע שעות אישיות במשרדי קריפטונייט: פתיחת חשבונות מסחר בארץ ובחו״ל, הגדרת ארנק קר, וביצוע פעולת המסחר הראשונה שלך.
לפרטים ולתיאום ←
