באותו שבוע פורסמו שני מדדי מחירים לחודש ספטמבר, והם הלכו לכיוונים הפוכים. בארה״ב האינפלציה השנתית עלתה ל-3.7%, והדלק אחראי ליותר ממחצית העלייה של החודש. בישראל המדד ירד ב-0.5%, יותר משציפו, אבל האינפלציה השנתית דווקא עלתה קצת, ל-1.6%. ובשני המקרים הנתון מגיע ימים ספורים לפני החלטת ריבית: בנק ישראל מחליט ביום רביעי, 21 באוקטובר, והפדרל ריזרב ב-27–28 באוקטובר.
ארה״ב: הדלק דוחף, הליבה כמעט לא זזה
לפי הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה בארה״ב (BLS), שפרסמה את הנתונים ב-14 באוקטובר, מדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר ב-0.6% בנתונים מנוכי עונתיות, אחרי עלייה של 0.4% באוגוסט. ב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-3.7%, לעומת 3.4% בחודש שלפני.
את רוב העבודה עשתה האנרגיה. מחיר הבנזין עלה בחודש אחד ב-9.1%, ולפי ה-BLS זה יותר ממחצית העלייה של המדד כולו. מדד האנרגיה עלה ב-5.2% בחודש וב-20.4% בשנה, והבנזין לבדו התייקר ב-34.2% לעומת ספטמבר 2025. גם הסולר להסקה מופיע בטבלאות: פלוס 74.2% בשנה.
כשמוציאים מהחשבון מזון ואנרגיה, התמונה רגועה הרבה יותר. מדד הליבה עלה ב-0.3% בחודש, כמו באוגוסט, וב-2.6% בשנה (לעומת 2.4% באוגוסט). מדד המזון לא השתנה בחודש, והדיור עלה ב-0.4%. בשורה התחתונה, הפער בין 3.7% במדד הכללי ל-2.6% בליבה הוא כמעט כולו מחיר האנרגיה.
ישראל: החופשה נגמרה, המחירים ירדו
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה את המדד ב-15 באוקטובר, מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.5% והגיע ל-105.3 נקודות. לפי הדיווחים בכלכליסט וב-ynet, הצפי בשוק היה לירידה של כ-0.3%. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-1.6%, לעומת 1.5% באוגוסט.
איך מדד שלילי מעלה את האינפלציה השנתית? בגלל בסיס ההשוואה. בספטמבר 2025 המדד ירד עוד יותר, ב-0.6%. כשהחודש שיוצא מהחישוב השנתי היה שלילי יותר מהחודש שנכנס במקומו, השיעור השנתי עולה.
הסיבה העיקרית לירידה היא עונתית. לפי הלמ״ס, כפי שדווח בכלכליסט וב-ynet, מחירי הנסיעות לחו״ל ירדו ב-7.3% והורידו לבדם כ-0.36 נקודת אחוז מהמדד, ומחירי המלונות ובתי ההארחה ירדו ב-14.2%. סעיף התחבורה ירד ב-2.5%, תרבות ובידור ב-2.7%, והמזון ב-0.4%. בצד השני עלו הירקות הטריים ב-6.6% ושכר הדירה ב-0.4%.
מדד מחירי הדירות, שמתפרסם יחד עם המדד אבל אינו חלק ממנו, ירד ב-0.6% ביולי–אוגוסט לעומת יוני–יולי, וב-1.8% בשנה. לפי הלמ״ס, הירידה השנתית נרשמה בכל המחוזות.
שתי מכונות, אותו דלק
ההבדל בין שני המדדים הוא בעיקר האנרגיה. בארה״ב מחיר הבנזין בתחנה עובר כמעט ישירות למדד, ולכן קפיצה בנפט הופכת מהר לקפיצה באינפלציה. בישראל מחיר הדלק בפיקוח, וכלכליסט מזכיר כי בלי ההחלטה של שר האוצר לסבסד את מחירי הדלק, המדד היה גבוה יותר.
מה שנשאר אחרי שמוציאים את האנרגיה דומה יותר משנראה במבט ראשון. הליבה האמריקנית עומדת על 2.6% בשנה. בישראל, הסעיפים שירדו בספטמבר הם בעיקר עונתיים: נסיעות לחו״ל ומלונות, שחוזרים לעלות בעונה הבאה. בשני המקרים הבנקים המרכזיים יסתכלו מעבר לנתון הכותרת.
מה זה אומר על הריבית
בנק ישראל מחליט ביום רביעי, 21 באוקטובר. הריבית עומדת היום על 3.25%. האינפלציה, 1.6%, נמצאת בתוך יעד הבנק (1%–3%). לפי ynet, הערכת הכלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות היא שהריבית לא תרד הפעם. בכלכליסט, לעומת זאת, נכתב שיש "סיכוי לא מבוטל" להורדה. כלומר אין הסכמה, וזה בדיוק מה שהופך את ההחלטה למעניינת.
הפדרל ריזרב מתכנס ב-27–28 באוקטובר, מול אינפלציה של 3.7% ומדד ליבה של 2.6%. השאלה שתעמוד שם היא אם קפיצת הדלק היא זעזוע חד-פעמי שאפשר להתעלם ממנו, או תחילה של משהו שמחלחל גם לשאר המחירים.
מה לעקוב אחריו
21.10: החלטת הריבית של בנק ישראל. 27–28.10: ישיבת הפד. מחיר הנפט: הוא שיקבע אם הבנזין ימשיך לדחוף את המדד האמריקני גם באוקטובר. אמצע נובמבר: מדד אוקטובר בישראל, הראשון אחרי שעונת החגים והנסיעות מסתיימת.
מקורות: ארה״ב: BLS, הודעת מדד המחירים לצרכן לספטמבר 2026 (14.10.2026), ונתוני ה-API של ה-BLS (סדרות CPI-U), שנשלפו ונבדקו מחדש ב-19.10.2026. ישראל: הלמ״ס, API מדדי המחירים (מדד כללי, ספטמבר 2026: 105.3, -0.5% בחודש, 1.6% בשנה); פירוט הסעיפים לפי הודעת הלמ״ס כפי שדווחה בכלכליסט וב-ynet ב-15.10.2026. ריבית בנק ישראל: ה-API של בנק ישראל. מועד ישיבת הפד: לוח הישיבות באתר הפדרל ריזרב. אין באמור ייעוץ השקעות.
מחיר שוק חי · מתעדכן אוטומטית
הקורס המלא של אדם אטיאס — מהמושגים הבסיסיים ועד ארנקים קרים, ניתוח טכני ומיסוי בישראל. להבין את המערכת, לא לרדוף אחרי כותרות.
