מיסוי קריפטו בישראל — מה חייב במס, מתי, ואיך מדווחים

שאלת המס היא הסיבה הנפוצה ביותר שבגללה ישראלים נמנעים מלגעת בקריפטו — ובדרך כלל היא נשענת על שמועות ולא על מסמכים. העמדה הרשמית של רשות המסים קיימת בכתב מאז ינואר 2018, והיא ברורה יותר משנדמה. הנה מה שכתוב בה, ומה שנגזר ממנה בפועל.

1 · קריפטו הוא נכס, לא מטבע — וכל השאר נגזר מזה

ב-17 בינואר 2018 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 05/2018, שעוסק ב„מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר". עמדתה: מכיוון שביטקוין ודומיו אינם „מטבע" או „מטבע חוץ" לפי חוק בנק ישראל, הם נכללים בהגדרת „נכס" שבסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.

מכאן נובע הכל. מכירת נכס היא אירוע הוני, והרווח ממנה חייב במס רווח הון לפי חלק ה' לפקודה. בית המשפט המחוזי חיזק את העמדה הזו (ע״מ 11503-05-16), וקבע שעליית הערך אינה „הפרשי שער" ולכן אינה פטורה.

החזקה בלבד אינה אירוע מס. מי שקנה ולא נגע — אין לו מה לדווח על עצם ההחזקה.

2 · אירוע המס שכמעט כולם מפספסים

זו הנקודה היקרה ביותר במדריך הזה.

המרה בין מטבע דיגיטלי אחד לאחר היא מכירה לכל דבר. ביטקוין לאיתריום, איתריום לסולנה, כל מטבע לסטייבלקוין — כל אחת מהפעולות האלה היא אירוע מס, גם אם לא ירדת לשקלים ולא נכנס לך גרוש לחשבון הבנק.

זו עמדת רשות המסים כפי שנוסחה בעמדה חייבת בדיווח 91/2021, שהחליפה את עמדה 32/2017. המשמעות המעשית: מי שסוחר פעיל מייצר עשרות ומאות אירועי מס בשנה, גם כשהיתרה שלו בבנק לא זזה.

אירועי מס נוספים: תשלום במטבע דיגיטלי עבור מוצר או שירות — נחשב לעסקת חליפין ולמכירה. כרייה — החוזר קובע מפורשות שזו פעילות עסקית, לא הונית.

3 · כמה — ומתי זה הופך לעסק

עבור יחיד שאינו פועל כעסק, שיעור מס רווח הון עומד על 25% על הרווח הריאלי.

אבל אם היקף הפעילות, תדירותה, המומחיות והמימון שלה עולים „לכדי עסק" — הסיווג משתנה מהותית: ההכנסה נחשבת פירותית, חלים עליה שיעורי מס שוליים שיכולים להגיע לכ-50%, ומתווספים דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

אין בפקודה הגדרה ממצה ל„עסק" — ההכרעה נעשית לפי מבחני הפסיקה ולפי נסיבות כל מקרה. זה בדיוק הסוג של שאלה שלא כדאי להכריע בה לבד, במיוחד למי שמבצע מאות פעולות בשנה.

שיעורי המס והספים משתנים מעת לעת בחקיקה. את המספר המעודכן יש לאמת מול הפרסום הרשמי של רשות המסים בשנת המס הרלוונטית, ולא מול מדריך — כולל זה.

4 · הפסד שלא דיווחת עליו הוא הפסד שאיבדת

נקודה שחוסכת כסף אמיתי ורוב האנשים לא מודעים לה.

הפסד הון שמומש ניתן לקיזוז — מול רווחי קריפטו אחרים באותה שנה, מול רווחי הון ממקורות אחרים כמו תיק ניירות ערך או נדל״ן, ואף מול רווחים בשנים הבאות.

שני תנאים: ההפסד חייב להיות ממומש — מטבע שירד בערכו ועדיין יושב בארנק אינו הפסד לצורכי מס. וההפסד חייב להיות מדווח בשנה שבה נוצר. הפסד שלא דווח בזמן אינו הופך למגן מס עתידי.

גם שנה שבה „רק הפסדת" מחייבת דיווח — ודווקא בה הדיווח הוא זה שמייצר את הערך.

5 · הטפסים והמועדים

הדיווח נעשה בשני מסלולים שמתחברים:

• טופס 1301 — הדוח השנתי ליחיד. יש בו הצהרה ייעודית שיש לסמן: הכנסות ממימוש מטבע וירטואלי, לרבות המרה למטבעות אחרים.
• טופס 1399 — „הודעה על מכירת נכס וחישוב המס", מצורף לדוח השנתי ומפרט את אירועי המס.

לגבי המועד יש פער מוכר בין החוק לפרקטיקה: הפקודה דורשת דיווח ותשלום תוך 30 יום ממועד המכירה, אך בפועל נהוג לדווח במסגרת הדוח השנתי. הנוהג המקובל הוא לבצע דיווח מקדמי תוך 30 יום כאשר מדובר ברווח גדול במיוחד, ולשלם את המס סמוך לתום שנת המס — משום שאיחור גורר ריבית והצמדה.

שני דברים מעשיים: חישוב הרווח נעשה בשיטת „נכנס ראשון יוצא ראשון" (FIFO), ובקשה להחזר מס ששולם ביתר ניתן להגיש עד שש שנים לאחר שנת המס.

6 · מה באמת מקשה — והפתרון

הקושי במיסוי קריפטו כמעט אף פעם אינו הכלל. הוא הנתונים.

משקיע ממוצע פזור על שתיים־שלוש בורסות, ארנק אישי וכמה המרות ישנות. כדי לחשב רווח נדרש לשחזר כל פעולה, בכל פלטפורמה, לפי שער המטבע ברגע הפעולה, ולקשור בין קנייה למכירה. זו עבודה שאי אפשר לעשות בגיליון אלקטרוני מעבר לכמה עשרות פעולות.

לכן הכלל המעשי הוא לתעד תוך כדי ולא בדיעבד: להוריד את היסטוריית הפעולות מכל פלטפורמה פעם בשנה, ולשמור אותה — גם אם עוד לא הגשת דבר. מי שמנסה לשחזר ארבע שנים אחורה מגלה שחלק מהבורסות כבר לא קיימות.

להעמיק

הקדשנו לנושא הזה פרק שלם בפודקאסט קריפטונייט, עם תומר רביד, מנכ״ל בלוקסטקס — שיחה מלאה על איך לא להסתבך עם מיסוי הקריפטו בישראל, כולל המקרים שחוזרים אצל רוב המשקיעים.

למי שמחפש כלי שיאסוף את הפעולות מכל הפלטפורמות ויפיק דוח שעומד בדרישות הדיווח, בלוקסטקס היא המערכת הישראלית שאנחנו עובדים איתה ומלמדים עליה בקורס.

המדריך הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ מס, חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. דיני המס משתנים והחלתם תלויה בנסיבות האישיות של כל אדם — יש להיוועץ ביועץ מס או ברואה חשבון לפני כל פעולה. חלק מהקישורים במדריך הם קישורי שותפים, שבגינם עשויה קריפטונייט לקבל תמורה — ללא עלות נוספת עבורך ובלי שהדבר משפיע על תוכן המדריך.