מיליי מאיים להטיל סנקציות על בעלי המניות — ואחד מהם הוא חברה ישראלית

שני סרטונים של סקיי ניוז בשני ימים סיפרו את אותו סיפור משני קצותיו: הראשון שאל אם ארגנטינה עומדת לפלוש לאיי פוקלנד, השני הסביר כמה קשה יהיה לה. אף אחד מהם לא עצר על הפרט שהופך את הסיפור הזה לישראלי — שהחברה שמפעילה את שדה הנפט במרכז הסכסוך רשומה בהרצליה ונסחרת בבורסת תל אביב.

מה מיליי אמר, ומה הוא לא אמר

ב-3 בספטמבר 2026 נשא נשיא ארגנטינה חוואייר מיליי נאום לאומה בטלוויזיה, ובו חזר על השאיפה הארגנטינית לריבונות על האיים. הכלים שהוא מנה היו כלכליים, דיפלומטיים ומשפטיים: צו לזירוז סנקציות על חברות המעורבות בקידוחים באזור, הרחבת הסנקציות גם לבעלי מניות, דירקטורים וספקים, והצעת חוק „הגנה על הריבונות הלאומית" שתוגש לקונגרס. במקביל אושר מימון לבסיס ימי בטיירה דל פואגו ולשדרוג תשתיות תקשורת.

מה שלא היה בנאום: איום צבאי. מיליי דיבר על „תביעה שלווה ולגיטימית". הכותרת „עומדת לפלוש" היא של העורכים, לא שלו. זו הבחנה שחשוב להחזיק בה לפני שקוראים את שאר הסיפור.

הבדיקה הצבאית — ומה שלא נאמר בה במדויק

בסרטון השני מסביר האנליסט הצבאי של סקיי ניוז שון בל למה ההשוואה ל-1982 אינה מחזיקה. אז הגנו על האיים כ-68 נחתים בריטיים, 11 אנשי צי מלכותי וכ-23 תושבים מקומיים שגויסו כמעין כוח מילואים. היום, לדבריו, יושב באיים חיל מצב קבוע של כ-1,500 אנשי צבא — פי 20 — עם ארבעה מטוסי קרב טייפון, מטוסי תדלוק אווירי וויאג'ר שמאפשרים שהייה ממושכת באוויר, מערכות טילי קרקע-אוויר, ספינת צי בסיור קבוע וצוללת גרעינית שמבקרת באזור. מסקנתו: „מעולם לא היו מאובטחים יותר משהם היום."

נתון אחד בסרטון אינו מדויק. בל אומר שהמלחמה עלתה לארגנטינה 655 הרוגים. המספר המקובל, כפי שמופיע ב-BBC וב-ICRC, הוא 649 חיילים ארגנטינים מול 255 אנשי כוחות בריטיים. שלושה תושבי פוקלנד נהרגו אף הם — והם לא מוזכרים בסרטון כלל.

הנכס שבמרכז

שדה Sea Lion שוכן כ-220 קילומטרים צפונית לאיים. הוא התגלה ב-2010 — הגילוי אינו חדש, למרות מה שאפשר להבין מהסרטונים. מה שחדש הוא ההחלטה הסופית להשקעה, שהתקבלה בדצמבר 2025.

שלב א' של הפיתוח כולל 11 בארות ואונייה צפה להפקה ואחסון (FPSO), בשיא של כ-50 אלף חביות ביום ויעד מצטבר של כ-170 מיליון חביות. העלות: כ-1.8 מיליארד דולר עד הנפט הראשון, וכ-2.1 מיליארד עד השלמת השלב. לוח הזמנים המוצהר — קידוח בתחילת 2027, נפט ראשון במחצית הראשונה של 2028. כלומר לא „בעוד חודשים ספורים".

והנה החלק הישראלי

השותפות בשדה מתחלקת בין Rockhopper Exploration הבריטית (נסחרת ב-AIM תחת RKH) עם 35%, לבין נביטס פטרוליום — חברה ישראלית שמטה שלה בהרצליה ונסחרת בבורסת תל אביב תחת הסימול NVPT — שמחזיקה 65% והיא המפעילה של הפרויקט. עתודות נביטס בנכס עומדות על כ-216 מיליון חביות שוות ערך נפט (2P).

כשמיליי מדבר על הרחבת סנקציות ל„בעלי מניות ודירקטורים" של החברות שקודחות באזור, הוא מדבר, בין השאר, על חברה ציבורית ישראלית ועל מי שמחזיק בה. זו אינה פרשנות — זו לשון הצו כפי שדווחה.

מה שווה לעקוב אחריו

לא אחרי כותרות פלישה. אחרי שלושה דברים: האם הצעת החוק הארגנטינית מגיעה לקונגרס ובאיזה נוסח; האם הסנקציות מיושמות בפועל על גורמים שאינם ארגנטינים; והאם לוח הזמנים של הקידוח בתחילת 2027 נשמר. אלה שלושה תאריכים שאפשר לבדוק, בניגוד לתרחישים.

• 3.9.2026 — נאום מיליי לאומה: סנקציות, חקיקה, בסיס ימי. בלי איום צבאי מפורש.
• 65% — חלקה של נביטס פטרוליום הישראלית ב-Sea Lion, והיא המפעילה.
• 649 / 255 — הרוגי מלחמת 1982 בצד הארגנטיני והבריטי, ועוד שלושה תושבים מקומיים.
• כ-1,500 — חיל המצב הבריטי באיים היום, לעומת כ-68 נחתים ב-1982.
• 2028 — המועד המוצהר לנפט הראשון, לא 2026.

מקורות: נאום נשיא ארגנטינה, 3.9.2026, כפי שדווח ב-Reuters, AP, BBC ו-PA · שני סרטוני Sky News ב-TikTok, 4.9 ו-5.9.2026 (כתב: Mark Stone; אנליסט צבאי: Sean Bell) · נתוני הרוגי 1982: BBC News ו-ICRC · פרטי השותפות והפיתוח: דיווחי Rockhopper Exploration ונביטס פטרוליום. כל המקורות נשלפו 5.9.2026 בשעה 09:05 שעון ישראל. תצלום: Ministerio de Relaciones Exteriores, Comercio Internacional y Culto de la República Argentina, ויקישיתוף, רישיון CC BY 2.0. שער מניית נביטס אינו מובא כאן מפני שהבורסה בתל אביב סגורה בסוף השבוע ולא ניתן היה לאמת אותו בשני מקורות בלתי תלויים במועד הכתיבה.

אין באמור ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה. הכתבה מציגה נתונים ציבוריים ומועדים מוצהרים, ואינה מעריכה סיכוי להתממשות תרחיש כלשהו.