המפה שנתניהו הציג לא נוצרה בישראל. מה יש בה, ומה יש בתפיסת הביטחון החדשה

תשעה ימים לפני הבחירות פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו מסמך בשם "תפיסת הביטחון של ראש הממשלה", והציג לצדו מפה שמחלקת את המזרח התיכון לשלושה גושים. המפה הופצה מאז ברשתות כ"מפה של נתניהו". בפועל היא לא נוצרה בישראל: היא פורסמה במאי על ידי קרן מחקר גרמנית. בדקנו מה יש במסמך, מה יש במפה, ואיפה הסרטונים שמסתובבים ברשת מדייקים פחות.

המסמך: עשרה עקרונות בשלושה עמודים

המסמך פורסם ב-18 באוקטובר 2026 באתר הממשלה. הוא בן שלושה עמודים, נוסח בסיוע המטה לביטחון לאומי, וכולל עשרה עקרונות. העיקרון המרכזי הוא מעבר ממדיניות של הכלה והגנה למדיניות של מניעה ויוזמה: תקיפות מקדימות, ביסוס מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית, עצמאות בייצור תחמושת ושמירה על עליונות טכנולוגית. לפי Al Jazeera ו-Middle East Eye, המסמך מדבר גם על "אזורי חיץ" לאורך גבולות ישראל.

לפי Haaretz, כפי שהובא ב-The New Arab, תפיסת הביטחון הקודמת של נתניהו הוצגה ב-2018, והייתה בתוקף ערב מתקפת 7 באוקטובר 2023.

המפה: שלושה גושים, ואף אחד מהם לא ברית רשמית

המפה נושאת את הלוגו של קרן פרידריך אברט (FES), קרן מחקר גרמנית המזוהה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. היא פורסמה ב-19 במאי 2026, ונכתבה על ידי החוקרים מרק זקסר (Marc Saxer) ומרקוס שניידר (Marcus Schneider). היא מחלקת את האזור כך:

• "ברית המשושה" (כחול): ישראל ואיחוד האמירויות. כ"ידידותיים" לגוש הזה מסומנים בין היתר יוון, קפריסין, אתיופיה, ג'יבוטי, סומלילנד, פונטלנד, אזרבייג'ן, מזרח לוב שבשליטת חליפה חפתר, והאזורים בסודן שבשליטת כוחות ה-RSF.
• "היהלום הסוני" (ירוק): טורקיה, סעודיה, מצרים ופקיסטן. שלוש מהן, סעודיה, טורקיה ופקיסטן, חתומות על ברית ההגנה ההדדית של מכה. ירדן מסומנת כ"ידידותית" לגוש הזה.
• "ציר ההתנגדות" (בורדו): איראן ובעלות בריתה, ובהן החות'ים בתימן.

שתי הערות חשובות לקריאת המפה. הראשונה: לפי The New Arab ו-Harici, הסיווג משקף את הערכת החוקרים, ולא בריתות צבאיות רשמיות. השנייה: יש מדינות שמסומנות כידידות של יותר מגוש אחד. אזרבייג'ן, למשל, מסומנת כידידה גם של ציר ישראל–אמירויות וגם של הגוש הטורקי, והודו היא השחקנית היחידה שמסומנת כידידה של כל הגושים.

זקסר אמר ל-Newsweek, כפי שהובא ב-Straturka, שלפי הניתוח שלו ישראל ואיראן מתחרות על הגמוניה אזורית, ובמקביל קואליציה של מעצמות ביניים מנסה לאזן את שתיהן.

מה הסרטונים ברשת מפספסים

סרטונים שמסבירים את המפה צוברים בימים האחרונים צפיות רבות. בדקנו אחד מהם מול המפה ומול הסיקור. רוב העובדות המרכזיות בו נכונות: מועד המסמך, מקור המפה, הרכב "היהלום הסוני" ומועד הבחירות. אבל יש בו כמה אי-דיוקים:

• "המשושה מחבר את יוון, הודו ואתיופיה". במפה, "ברית המשושה" היא ציר ישראל–אמירויות. יוון ואתיופיה מסומנות כ"ידידותיות" לו, והודו מסומנת כידידה של כל הגושים. מה שכן קיים הוא רעיון ה"משושה" שנתניהו עצמו העלה בפברואר 2026, כברית שתעמוד מול "ציר שיעי רדיקלי" ומול "ציר סוני רדיקלי מתהווה", ושהוזכרו בה הודו, יוון וקפריסין. לפי Harici, הברית הזו לא הוסדרה.
• "לוב". במפה מסומן רק מזרח לוב, האזור שבשליטת חפתר, ולא המדינה כולה.
• ציטוטים שלא אימתנו: לא מצאנו מקור לטענה שפקיסטן תומכת באיראן באו"ם, וגם לא לציטוט "בשר אדום לימין הקיצוני" שמיוחס בסרטון לחוקר מוהנד חאג' עלי. מה שמצאנו ממנו, ב-Al Jazeera, הוא שהמפה תשרת את התעמולה האיראנית.

התגובות

באופוזיציה תקפו את המסמך. ראש האופוזיציה יאיר לפיד כינה אותו "שטחי", ולפי The New Arab מבקרים אחרים תיארו אותו כ"סיסמאות חלולות" וכניסיון להסיט את הדיון מהכשלים של 7 באוקטובר לקראת הבחירות. לפי Straturka, נתניהו לא הבהיר אם הוא רואה בכל המדינות שבמפה יריבות. אנקרה, ריאד, קהיר ואיסלאמבאד לא הגיבו בפומבי, לפי Straturka, לכך שהוצגו כגוש אחד.

השורה התחתונה

המסמך עצמו הוא מסמך ישראלי רשמי, והמפה היא ניתוח של מכון מחקר זר שנתניהו בחר להציג. מי שמשתף את המפה כ"תוכנית הבריתות של ישראל" מייחס לה יותר ממה שיש בה: היא מתארת איך חוקרים גרמנים קוראים את המערכים באזור, לא הסכמים חתומים. הבחירות ייערכו ב-27 באוקטובר.

מקורות: משרד ראש הממשלה, "תפיסת הביטחון של ראש הממשלה", ‏gov.il, ‏18.10.2026 · Friedrich-Ebert-Stiftung, ‏Saxer ו-Schneider, ‏19.5.2026 · Al Jazeera, ‏19.10.2026 · The New Arab, ‏19.10.2026 · Middle East Eye, ‏19.10.2026 · Harici, ‏19.10.2026 · Straturka, ‏20.10.2026.

תמונת השער היא המחשה.