המחשה שנוצרה דיגיטלית עבור הכתבה; לא תיעוד של אירוע או תקיפה במוסקבה.
ב־7 באוקטובר 2023 חגג ולדימיר פוטין את יום הולדתו ה־71. באותו יום יצא חמאס למתקפה שבה נרצחו כ־1,200 בני אדם ונחטפו 251. היום, שלוש שנים לאחר מכן, ישראל מציינת את יום השנה למתקפה, ופוטין חוגג 74. צירוף התאריכים טעון, אך אין ראיה שרוסיה הייתה מעורבת בתכנון המתקפה או ידעה עליה מראש. [1]
מה עשה הקרמלין עם המשבר
השאלה המשמעותית היא מה עשה הקרמלין עם המשבר לאחר שפרץ. פוטין הגיב רק כעבור שלושה ימים, ובמקום לגנות ישירות את חמאס הפנה את האשמה לכישלון המדיניות האמריקנית במזרח התיכון. בהמשך אותו חודש אירחה מוסקבה משלחת של חמאס. כך הפך האירוע למנוף עבור הקרמלין: הזדמנות לתקוף את מעמדה של ארצות הברית, להציג את המערב כמי שמיישם כללים שונים על בעלי בריתו, ולפנות לקהלים בעולם הערבי ובדרום הגלובלי. [1]
זו הייתה בחירה מדינית, לא הוכחה לקשר למתקפה. מאז 7 באוקטובר, רוסיה נטתה יותר לצד העמדות הפלסטיניות בפורומים בינלאומיים, בעוד שההתייחסות הרוסית למתקפת חמאס נותרה מצומצמת. היחסים עם ישראל התקררו, אך לפי ניתוח של המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים, הם נשארו פרגמטיים ולא נותקו לחלוטין. מבחינת מוסקבה, האפשרות להציג את עצמה כמתווכת וככוח עצמאי באזור שווה ערך מדיני גם בלי להשיג שליטה ממשית בתהליך. [2]
מקום בשולחן על עזה
השאיפה הזאת ניכרת גם השנה. בינואר הזמין דונלד טראמפ את פוטין להצטרף ל־Board of Peace שיזם עבור עזה. פוטין אמר שרוסיה מוכנה להעמיד מיליארד דולר מנכסיה הריבוניים שהוקפאו בארצות הברית לטובת המהלך, בעוד שהקרמלין מסר כי הוא בוחן את ההצעה. ההזמנה לא הפכה את פוטין למתווך מוסכם, אך היא המחישה את מאמציו להשיג מקום בשולחן שבו ידונו בעיצוב הסדר שלאחר המלחמה. [3]
המלחמה באוקראינה נמשכת
וביום שבו ישראל מתייחדת עם קורבנות 7 באוקטובר, רוסיה פתחה במתקפה רחבה על אוקראינה. לפי הדיווח המאוחר של רויטרס, לפחות 11 בני אדם נהרגו, ותשתיות אנרגיה היו בין היעדים. זהו ביטוי מוחשי ליכולתו של פוטין להמשיך להפעיל כוח צבאי — גם כשהמלחמה באוקראינה נכנסת לשנתה החמישית. [4]
המחיר הכלכלי
אלא שהיכולת להמשיך להילחם הולכת ונעשית יקרה יותר. הכנסות המדינה ממסי נפט וגז ירדו ב־17% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, והגירעון התקציבי צפוי להגיע ל־3.2% מהתוצר. רויטרס דיווחה גם כי אנשי העסקים העשירים ברוסיה העבירו השנה 471 מיליארד רובל ב״תרומות מרצון״ — יותר מחמישה מיליארד דולר — לאחר פגישה סגורה עם פוטין. הוצאות הביטחון והביטחון הפנימי מתוכננות להגיע ל־38% מתקציב המדינה. הנתונים אינם מצביעים על קריסה מיידית, אך הם מראים עד כמה המשטר מגייס משאבים כדי לממן את המלחמה. [5][6]
פוטין מציין את יום הולדתו ה־74 כשהוא עדיין מבקש להרוויח מכל משבר שמסיט את תשומת הלב מהמלחמה באוקראינה ומחליש את ההובלה האמריקנית. מאז 7 באוקטובר, המזרח התיכון סיפק לו זירה נוספת למאבק הזה. אך במקביל, המלחמה שהוא עצמו מנהל ממשיכה לשחוק את המשאבים שעליהם נשענת עוצמתו.
מקורות
[2] Ifri — Russia, the Palestinians and Gaza, 2026
[3] Reuters, 22.1.2026 — נכסים מוקפאים
[4] Reuters, 7.10.2026 — התקיפה באוקראינה
[5] Reuters, 5.10.2026 — הכנסות נפט וגז
[6] Reuters, 2.10.2026 — תרומות ותקציב
אין באמור ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה.
מחיר שוק חי · מתעדכן אוטומטית
הקורס המלא של אדם אטיאס — מהמושגים הבסיסיים ועד ארנקים קרים, ניתוח טכני ומיסוי בישראל. להבין את המערכת, לא לרדוף אחרי כותרות.
