אותו יום, שתי פסגות: בבישקק ביקשו לחבר לאיראן בנק, באשוויל איימו לנתק לה עוד אחד

ביום שלישי, 1 בספטמבר 2026, התכנסו שתי אספות פיננסיות בשני קצוות של העולם. באולם „יריס אורדו” בבישקק, בירת קירגיזסטן, ציינו 21 ראשי מדינות וממשלה 25 שנה לארגון שנחאי לשיתוף פעולה וחתמו על 28 מסמכים. באשוויל שבצפון קרוליינה, בשולי מפגש שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של ה-G20 שארצות הברית מארחת, דיבר שר האוצר האמריקני סקוט בסנט.

שתי האספות לא הזכירו זו את זו. אבל אם קוראים את מה שיצא משתיהן באותו יום, מגלים שהן דנו — מכיוונים הפוכים — באותו נכס בדיוק: היכולת של איראן להחזיק חשבון בנק שעובד.

מה נחתם בבישקק

הצהרת בישקק היא מסמך ארוך, והפרק הפיננסי שלו בנוי כמעט כולו מפעלים זהירים. בנוסח הרוסי הרשמי, המדינות החברות:

• „מציינות את החשיבות” של המשך יישום מפת הדרך להגדלה הדרגתית של חלקם של המטבעות המקומיים בסליקה ההדדית — „על ידי המדינות החברות המעוניינות בכך”.
• „תומכות ברפורמה” של הארכיטקטורה הפיננסית הבינלאומית, שמטרתה להגדיל את הייצוג של מדינות מתפתחות בגופי הניהול של קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח.
• „מציינות התקדמות” בהקמת בנק הפיתוח של הארגון „בפורמט של המדינות החברות המעוניינות”, ו„מדגישות את חשיבות המשך העבודה בכיוון זה”.

„מציינות את החשיבות”. „המעוניינות בכך”. „מציינות התקדמות”. זו שפה של ועדה, לא של הקמת מוסד. אין הסכם ייסוד לבנק, אין התחייבות הון, אין תאריך השקה, ואין מערכת תשלומים משותפת.

ובתוך אותה פסקה זהירה יושב משפט אחד שאינו זהיר בכלל. המדינות החברות, כלשון ההצהרה, „יוצאות בעד האצת פתרון הסוגיה של חיבור הבנק המוסמך שהציגה הרפובליקה האסלאמית של איראן לעבודת האיגוד הבין-בנקאי”.

האיגוד הבין-בנקאי של ארגון שנחאי קיים מ-2005 ומעולם לא היה גורם משמעותי. הסעיף הזה, שנחתם גם בידי הודו וגם בידי פקיסטן, מבקש לחבר אליו מדינה שנמצאת תחת משטר הסנקציות ההדוק בעולם.

מה נאמר באשוויל

באותו יום עצמו אמר סקוט בסנט, בציטוט של רויטרס:

„אנחנו כנראה נכריז על סנקציה נגד בנק השבוע, ונכריז על עוד אחת בשבוע שאחריו… אנחנו עוקבים אחרי הנכסים של משמרות המהפכה. ואני אומר את זה בטלוויזיה עולמית רק כדי שתדעו: אנחנו יודעים איפה בבתולות הבריטיות נמצאים החשבונות שלכם, בחברות הנאמנות האלה. אנחנו יודעים על הבתים בני מאה מיליון הדולר שיש לכם ברחבי העולם, ואנחנו הולכים להקפיא אותם.”

ובהמשך: „יש לנו אפס סובלנות. אנחנו הולכים לחנוק את המשטר הזה כלכלית.” בסנט הוסיף שהשלב הבא עשוי להיות ניתוק מוסד לחלוטין מהמערכת הפיננסית הדולרית, ושהמסר לעולם הוא „או שאתם איתנו או שאתם נגדנו”.

זו אינה אמירה מבודדת. ב-24 באוגוסט הכריז בסנט על מה שכינה בטור ב„פייננשל טיימס” „יום D כלכלי” נגד טהראן. ב-30 באוגוסט דיווח „ג'רוזלם פוסט” כי הבנקים המרכזיים של איחוד האמירויות ומצרים נדרשו לתאם מול „בנק מצר” לאחר שהאוצר האמריקני איים לשלול ממנו גישה לדולר, בטענה שסניפו באמירויות שימש „צומת קריטי” בגישת טהראן למטבע האמריקני.

הנקודה שבה השתיים נוגעות

שימו לב לסימטריה. בישקק מבקשת לחבר בנק איראני לערוץ בנקאי רב-לאומי. וושינגטון מאיימת לנתק בנקים — בכל שבוע, אחד אחרי השני — ממערכת הדולר.

שני הצדדים מסכימים על דבר אחד: הגישה למערכת התשלומים הבינלאומית היא הנשק. הם חלוקים רק על מי מחזיק בו.

וכאן שווה לצטט את בסנט עד הסוף, כי המשפט האחרון שלו הוא המעניין ביותר: „כולם שואלים אותי, טוב, מה עם סין? יש לנו יותר במשותף עם הסינים בנוגע לאיראן מאשר מה שאנחנו חלוקים עליו.” לפי רויטרס, ארצות הברית ניהלה עם סין דיון סגור על מניעת נשק גרעיני מאיראן ועל חופש השיט במיצרי הורמוז.

כלומר: באותו יום שבו שי ג'ינפינג נאם בבישקק על „רב-קוטביות שאינה הפיכה”, בייג'ינג ניהלה מול וושינגטון שיחה נפרדת על איראן. הגושים אינם אטומים.

המספרים שפוטין הביא

בנאומו במועצת ראשי המדינות מסר פוטין, לפי התמליל הרשמי של הקרמלין, שלושה נתונים: הסחר של רוסיה עם מדינות הארגון עבר 400 מיליארד דולר בשנה שעברה; מעל 98% מהסליקה של רוסיה מולן מתבצעת במטבעות מקומיים; והארגון מאגד כמחצית מאוכלוסיית העולם.

ועל בנק הפיתוח אמר שהוא צריך לקבל „עצמאות מרבית מהמערכות הפיננסיות של המדינות שהופכות כלים כלכליים לנשק כדי להשיג יתרונות חד-צדדיים בעניינים בינלאומיים”. זו לא רמיזה — זו הגדרת מטרה, והיא נאמרה שעות ספורות לפני שבסנט אמר שיחנוק משטר כלכלית.

הערה על המספרים: פוטין אמר שהארגון מהווה מעל שליש מהתמ"ג העולמי; שי אמר כרבע. הפער מופיע בשני התמלילים הרשמיים — של הקרמלין ושל שינחואה. איננו יודעים לפי איזו שיטה כל צד ספר, ולכן איננו מאחדים למספר אחד.

מה שלא קרה בבישקק

בנק הפיתוח נותר בשלב התכנון. הרעיון הגיע לקונצנזוס פוליטי בפסגת טיאנג'ין בשנה שעברה, ההתייעצות הרביעית בנושא התקיימה בשנז'ן ביוני 2026, ובבישקק לא נחתם הסכם ייסוד. הפסגה אף הסתיימה בלי הכרעה על מיקומו: קירגיזסטן הציעה את בישקק כמארחת, ונשיא קזחסטן קסים-ז'ומרט טוקאייב ניצל את נאומו כדי להציע את ארצו.

שתי מדינות מתחרות על מטה של בנק שטרם הוקם — אולי הפרט שמסכם את הפסגה במדויק יותר מכל נאום.

מה כן נחתם

הפסגה לא הייתה ריקה: אושרו תיקונים למגילת הארגון; הופעל המרכז האוניברסלי להתמודדות עם אתגרי ואיומי ביטחון; אושרה תוכנית לפיתוח נמלים ומרכזי לוגיסטיקה לשנים 2026–2030; אושרה תפיסה להקמת מרכזי נתונים אזוריים ולפיתוח תעשיית הבינה המלאכותית; ונחתם מזכר הבנות בין מזכירות הארגון לנציבות האיחוד האפריקאי. שי הוסיף שלוש התחייבויות סיניות: מרכז שיתוף פעולה ליישומי בינה מלאכותית, מרכז כלכלי-נמלי בטיאנג'ין, ו-100 פרויקטים טכנולוגיים בשלוש השנים הקרובות.

השורה התחתונה

מי שרוצה לקרוא את בישקק כרגע שבו הדולר איבד את מעמדו — יתאכזב מהמסמך. מי שרוצה לפטור אותה כעוד כנס הצהרות — יפספס את מה שכן קורה.

מה שקורה הוא בנייה איטית של תשתית מקבילה, מול מערכת קיימת שמפגינה בדיוק באותו יום עד כמה היא עדיין חדה. אף מרכיב בצד של בישקק אינו מאיים על הדולר היום. הצד של אשוויל, לעומת זאת, מפעיל את הכוח שלו עכשיו, שבוע אחר שבוע.

המבחן אינו הצהרת בישקק. המבחן הוא הפסגה הבאה, בפקיסטן ב-2027: האם יופיע שם הסכם ייסוד עם סכום הון ותאריך — או עוד פסקה שמציינת התקדמות. ובינתיים, השאלה המעשית היחידה היא אם הבנק האיראני אכן יתחבר לאיגוד הבין-בנקאי, ומה יקרה לבנקים שיסלקו דרכו.

מקורות: נוסח מלא של הצהרת בישקק ותמליל נאום פוטין, אתר נשיא רוסיה, 1.9.2026 · נאום שי ג'ינפינג בישיבת „ארגון שנחאי+”, סוכנות שינחואה, 1.9.2026 · דברי סקוט בסנט — רויטרס, אשוויל, 1.9.2026 · רשימת מסמכי הסיום, אתר נשיא קירגיזסטן · „ג'רוזלם פוסט”, 30.8.2026 · The Times of Central Asia. הציטוטים תורגמו מהמקור הרוסי, הסיני והאנגלי.