ב־4 בפברואר 1945 נפגשו רוזוולט, צ׳רצ׳יל וסטלין בעיירת הנופש יאלטה שבחצי האי קרים. במשך שמונה ימים הם קבעו את גורל אירופה שאחרי המלחמה: חלוקת גרמניה, ממשלות "ידידותיות" לברית המועצות במזרח היבשת, והצהרה על פולין שפתחה את הדלת לשלטון הקומוניסטי. מדינות שלא ישבו ליד השולחן גילו אחר כך שעתידן הוכרע בלעדיהן. מאז, "יאלטה" היא קיצור לעסקה של מעצמות על חשבון הקטנות.
ביום חמישי הקרוב, 19 בנובמבר, צפויים נשיאי ארה״ב, סין ורוסיה להיפגש לראשונה לפגישה משולשת, בשולי פסגת APEC בשנג׳ן. על הפרק, לפי הדיווחים, נשק גרעיני והמלחמה באיראן. גורם אמריקני אמר שטראמפ צפוי שלא להעלות את המלחמה באוקראינה. אבל המסמך שהרוסים הניחו השבוע מול השליחים האמריקנים מראה מה מוסקבה רוצה להשיג בסופו של דבר.
המסמך מאבו דאבי
לפי ה"ניו יורק טיימס", בשיחות שהתקיימו השבוע באבו דאבי בין נציגי ארה״ב, רוסיה ואוקראינה, הפיצו הרוסים מסמך עמדה מ־10 בנובמבר. העיתון קיבל עותק מאחד המשתתפים, ומקור נוסף אישר את אמינותו. במסמך אין כותרת רשמית ואין חתימה, והוא מציג את העמדה הפותחת של רוסיה. אלה הדרישות העיקריות שבו:
- נאט״ו בחזרה ל־1997. הברית תסיג את כוחותיה לעמדות שהחזיקה לפני גל ההתרחבות מזרחה. משמעות הדבר היא הוצאת כוחות מפולין, ממדינות הבלטיות ומצ׳כיה.
- סוף לנשק לאוקראינה. הפסקה של כל אספקה מערבית של נשק, ציוד ומוצרים צבאיים.
- אוקראינה באיחוד האירופי, בתנאי אחד: בלי השתתפות במדיניות ההגנה המשותפת של האיחוד.
- דרישה חדשה, גרעינית: בריטניה וצרפת יתחייבו שלא להשתמש בנשק הגרעיני שלהן כדי להגן על מדינות אירופיות אחרות.
הדרישה לקווי 1997 אינה חדשה. רוסיה הציגה אותה כבר בדצמבר 2021, חודשיים לפני הפלישה. החידוש הוא בתוספת הגרעינית ובמסגרת: לפי הדיווח, הנציגים הרוסים הציגו באבו דאבי את תקופת המלחמה הקרה, ואת חלוקת אירופה לאזורי השפעה בין ארה״ב לברית המועצות, כמודל לעתיד היבשת. לפי שניים מהמשתתפים, הרוסים גם רמזו שפוטין עשוי לגלות גמישות.
ההצעה האמריקנית: דונבס תמורת נאט״ו
במקביל נחשפה הצעה מהצד האמריקני. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי סיפר בסוף השבוע שהמשא ומתנים האמריקנים העלו לראשונה רעיון חדש. "האמריקנים שאלו: 'מה אם אוקראינה תצטרף לנאט״ו? האם אוקראינה תיסוג מהדונבס?'", אמר. זלנסקי חזר על עמדתו שקייב אינה מוכנה לסגת משטחה. עם זאת אמר שאם תקבל חבילת ביטחון מקיפה, הכוללת ערבויות, צבא חזק וממומן וכספי שיקום, הוא יביא את השאלה למשאל עם.
השליח ג׳ארד קושנר הודיע שרוסיה הסכימה לצרף את אירופה לסבב השיחות הבא. לדבריו, הנוכחות האירופית תאפשר לדון "בהסדרי הביטחון האירופיים שאחרי המלחמה" לצד הסוגיות הטריטוריאליות. אירופה תיוצג על ידי גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה ופולין, יחד עם מוסדות האיחוד.
באירופה לא כולם ששים לדיון. "רוסיה רוצה לדבר על ארכיטקטורת הביטחון האירופית. אנחנו לא צריכים לדבר על זה. יש כזו", אמר קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, בהתייחסו לנאט״ו. ראש מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, הזהירה: "אם נתחיל לדבר על מה שרוסיה מבקשת בנוגע לארכיטקטורת הביטחון, אנחנו בעצם נכנסים למלכודות שרוסיה טומנת לנו".
מי מדבר על "יאלטה"
ההשוואה ליאלטה לא נולדה בפרשנות המערבית. ברוסיה מאמצים אותה בהתלהבות. "זה מראה מי חשוב בעולם: אנחנו, סין והמערב", אמר האידאולוג הלאומני אלכסנדר דוגין לרדיו ספוטניק השבוע. "זה סמלי מאוד, אישור לעולם רב־קוטבי שהמערב מכחיש".
בקייב שומעים את אותה מילה אחרת לגמרי. "אנחנו ממש לא רוצים שזה יהפוך ל'יאלטה 2, 3, 4', עם חלוקה מחדש של אזורי ההשפעה", אמר זלנסקי בחודש שעבר. לפי סוכנות רויטרס, הפגישה המתוכננת מעוררת חרדה "מקייב ועד טוקיו".
קנדה: "לא ניתן לרוסיה חגורת הסגר"
התגובה החריפה ביותר עד כה הגיעה מראש ממשלת קנדה, מארק קרני. במסיבת עיתונאים במנילה בשבת נשאל קרני על הפגישה המשולשת ועל הדרישה הרוסית להוציא את כוחות נאט״ו מפולין ומהמדינות הבלטיות. "אין שום דרך שקנדה, כחברה בנאט״ו, תפנה עורף לחברה אחרת בנאט״ו. אף פעם", אמר. "יש לנו 2,500 חיילים בלטביה. אנחנו מובילים את החטיבה שם. אנחנו לא ניתן לרוסיה קורדון סניטר".
המונח שבחר אינו מקרי. קורדון סניטר, "חגורת הסגר", הוא שמה של המדיניות הצרפתית אחרי מלחמת העולם הראשונה: רצועת מדינות חיץ במזרח אירופה שנועדה לבודד את רוסיה הבולשביקית. קרני הזכיר לעיתונאי ששאל אותו גם את שנות ה־40 ואת הסכמי מינסק, כדוגמאות לניסיונות לבלום את רוסיה בלי הרתעה מספקת. "ארכיטקטורת הביטחון של אירופה החופשית תיקבע על ידי אירופה החופשית ונאט״ו", אמר, "לא על ידי רוסיה, ולא בגרסה מחודשת של הסכם מינסק".
קרני עצמו יגיע לפסגת APEC בשנג׳ן. הוא אמר שלא יחרים את "תמונת המשפחה" של המנהיגים, שבה יעמוד גם פוטין, "מתוך כבוד למארח".
ההבדל הגדול: סין
ב־1945 סין לא הוזמנה ליאלטה. מה שהוכרע שם על מנצ׳וריה ועל נמליה, כחלק מהמחיר על כניסת ברית המועצות למלחמה ביפן, הוכרע בלעדיה. הפעם בייג׳ינג היא המארחת, וזו עמדה לא נוחה עבורה. סין מציגה את עצמה כמי שמגינה על המדינות הקטנות, ולא נוח לה להיראות שותפה לחלוקה מחדש של העולם.
לפי רויטרס, מוסקבה ביקשה לשים את אוקראינה על השולחן, ובייג׳ינג התנגדה. גם הרעיון האמריקני של שיחות פירוק נשק תלת־צדדיות אינו מתקבל בסין. לארה״ב ולרוסיה יש יותר מ־5,000 ראשי נפץ גרעיניים לכל אחת, ולסין כ־500, אף שהיא מרחיבה את הארסנל במהירות. "הסינים שונאים את זה", אמר אדגרד קגן, לשעבר בכיר בבית הלבן לענייני מזרח אסיה.
מה זה אומר
אין סיבה לצפות להסכם בשנג׳ן. בכיר בממשל האמריקני אמר במפורש, בנוגע לנושא הגרעיני: "אנחנו לא מצפים להגיע לשום הסכם". אבל עצם הפגישה מקדם את מה שמוסקבה מבקשת כבר שנים: הכרה בה כמעצמה שוות מעמד, וחזרה לשפה של אזורי השפעה. המסמך מאבו דאבי מראה שהמטרה הרוסית כמעט לא השתנתה מאז 2021. מה שהשתנה הוא הקשב בצד השני של השולחן.
בפברואר 1945 נדרשו שמונה ימים כדי לשרטט מחדש את מפת אירופה לחצי מאה. בשנג׳ן הפגישה צפויה להימשך שעות. השאלה היא אם היא תסמן את תחילתה של שיחה, כפי שמגדירים אותה בוושינגטון, או את תחילתו של סדר חדש, כפי שמקווים במוסקבה.
מקורות: "ניו יורק טיימס" כפי שהובא באינטרפקס־אוקראינה (14.11.2026); רויטרס, "A new 'Yalta'?" (14.11.2026); AAP ו־AP, דברי זלנסקי, קושנר, מרץ וקאלאס (14–15.11.2026); The Canadian Press, מסיבת העיתונאים של קרני במנילה (14.11.2026); לשכת ההיסטוריון של משרד החוץ האמריקני, "The Yalta Conference, 1945". תמונת השער: המחשה.
מחיר שוק חי · מתעדכן אוטומטית
הקורס המלא של אדם אטיאס — מהמושגים הבסיסיים ועד ארנקים קרים, ניתוח טכני ומיסוי בישראל. להבין את המערכת, לא לרדוף אחרי כותרות.



