הבנקים הגדולים כבר לא שואלים אם — אלא איך: מהפכת הטוקניזציה מגיעה לוול סטריט

בשנים האחרונות טוקניזציה נמכרה בעיקר כסיפור טכנולוגי: אג״ח על בלוקצ׳יין, מניות שנסחרות 24/7, כסף שזז בלחיצה. סקר חדש של חברת המחקר הלונדונית SODA Services בוחן שאלה אחרת: האם הבנקים הגדולים בעולם רואים בזה עסק שמצדיק כסף אמיתי. התשובה הקצרה: כן, אבל כמעט רק בתחום אחד — ובינתיים התשתית שלהם לא מוכנה לו.

מי נשאל ועל מה

הדוח Tokenization at Investment Banks Survey 2026 פורסם ביולי 2026. הוא מבוסס על שיחות וסקר בחטיבות השווקים הגלובליים (Global Markets) של 16 מהבנקים הגדולים בעולם בצד המוכר. הבנקים עצמם לא נקראים בשמם. הסקר בחן לעומק ארבעה תחומים: בטוחות וריפו, מט״ח ותשלומים חוצי גבולות, שוק החוב (DCM) ושוק ההון המנייתי (ECM).

הדוח מבקש להבדיל בין הודעות לעיתונות לבין מחויבות עסקית. לשון אחד מראשי הנכסים הדיגיטליים שצוטטו בו: ״הזמן של ניסויים חלף. צריך להסביר מה אתה עושה ולמה — רצוי במספרים בדולרים.״

ריפו ובטוחות: התחום היחיד שבו הכלכלה ברורה

מבין ארבעת התחומים, ניידות בטוחות וריפו תוך-יומי בולטים בפער. זה התחום שבו התועלת מתחברת ישירות למדדים שהבנק כבר מנהל: יחס כיסוי הנזילות (LCR), כריות נזילות, עלות מימון וניצול בטוחות.

הנתון המרכזי: 90% מהמשיבים בתחום צופים שטוקניזציה של ריפו ובטוחות תשנה באופן מהותי את ניהול הנזילות בתוך חמש שנים. 50% צופים שינוי מתון, 40% שינוי יסודי, ו-10% אומרים שמוקדם לדעת. אף משיב לא צופה השפעה מוגבלת או אפסית.

מכאן הרעיון שעומד בבסיס הסקר: הזמן הוא הון. כסף ובטוחות שנתקעים בין מערכות, אזורי זמן ושעות סליחה מחייבים את הבנק להחזיק כריות נזילות גבוהות יותר. תנועה מהירה ורציפה יותר של בטוחות אמורה לשחרר חלק מההון הזה.

אבל התשתית לא מוכנה

אף בנק לא הגדיר את התשתית הפנימית שלו כמוכנה לגמרי לריפו ובטוחות בטוקנים בהיקף מלא. 10% אמרו ״מוכנה ברובה״, 50% ״מוכנה חלקית״ ו-40% ״לא מוכנה״.

החסם הבולט הוא החיבור לעולם הקיים. כשנשאלו איזה חלק בתשתית הכי פחות מוכן היום, 30% הצביעו על אינטגרציה עם מערכות ותיקות ועם מסגרות חוזיות קיימות — הבחירה הנפוצה ביותר. בשאלה אחרת, על חסמים לגידול, 70% דירגו את האינטגרציה עם מערכות ותיקות כאתגר ברמה גבוהה ועוד 20% כאתגר בינוני. הבעיה איננה יצירת הטוקן, אלא חיבורו למערכות הרישום, הסליקה, הסיכונים, הדיווח וההסכמים המשפטיים של הבנק.

הדוח מוסיף שכמחצית מהיוזמות נתקעות בשלב שלפני הייצור, בדיוק כשמנסים לעבור מעסקה בודדת לתהליך עסקי אמיתי. לפי הדוח, רק 10% מהבנקים מתארים אסטרטגיה ״מוגדרת וממומנת במלואה״.

מי מוביל: יותר עסקים, פחות מעבדה

יש גם סימן להתבגרות. ב-70% מהבנקים דסקי הריפו והשווקים מעורבים באופן חזק בעיצוב המערכת, ובמחצית מהבנקים הפיתוח ממומן מתקציב קו העסקים עצמו ולא מתקציב חדשנות. מנגד, בחירת הפלטפורמה עדיין בידי צוותי הנכסים הדיגיטליים, ו-50% מחטיבות השווקים עדיין רואות בריפו בטוקנים פרויקט ניסיוני.

ביקוש הלקוחות: עולה, אבל לא לוחץ

90% מהמשיבים בתחום הבטוחות דיווחו שהביקוש של לקוחות עלה בשנתיים האחרונות — 20% אמרו שבאופן משמעותי ו-70% שבאופן מתון. אבל הביקוש הנוכחי עדיין צנוע: 40% מתארים אותו כבינוני, 40% כנמוך ורק 10% כגבוה. שני שלישים אומרים שהפעילות מונעת בעיקר משיקולים פנימיים של הבנק, ורק 22% אומרים שהיא מונעת בעיקר על ידי לקוחות.

גם הנכונות לשלם מוגבלת: 25% אומרים שלקוחות יקבלו תוספת מחיר ברורה, ועוד 12% אומרים שישלמו רק אם השירות ייארז יחד עם שירותים אחרים. כלומר, לכל היותר 37% רואים הזדמנות הכנסה מזוהה. במילים אחרות, זה עדיין סיפור של ייעול פנימי ולא מוצר שלקוחות משלמים עליו.

רשת Canton, שמפעילה תשתית לבטוחות על שרשרת, פרסמה ניתוח משלה על בסיס הסקר. לפיו 70% מצפים לשיפור בנזילות וב-LCR, 45% לניצול הון טוב יותר ו-25% לעלויות מימון נמוכות יותר. אלה נתונים שמצוטטים בפרסום של Canton ולא מופיעים באותו ניסוח בגרסת הדוח שבדקנו.

הכסף עצמו: פיקדונות בטוקנים לפני סטייבלקוינס

ריפו בטוקנים דורש גם צד מזומן בטוקנים, כדי שהבטוחה והתשלום יוחלפו בו-זמנית (DvP), ובמט״ח כדי ששני צדי ההמרה יוחלפו יחד (PvP). כאן הבנקים מעדיפים בבירור פיקדונות בנקאיים בטוקנים. במט״ח ובתשלומים, כל המשיבים נמצאים בשלב פיילוט עם פיקדונות בטוקנים לתשלומים חוצי גבולות. בתחום הריפו, אף משיב לא סימן סטייבלקוינס כעדיפות הראשונה לצד המזומן. הדוח מסביר שבנקים מחפשים נכס סליקה עם מעמד משפטי ברור, טיפול רגולטורי מוכר ואינטגרציה למערך הנזילות הקיים.

במט״ח ובתשלומים, 100% מהמשיבים אמרו שהתועלות עדיין לא מומשו בפועל. הדבר העיקרי שהלקוחות מבקשים: סליקה חוצת גבולות מהירה יותר.

אג״ח ומניות: רחוקים מאחור

בשוק החוב, אף בנק לא דיווח שהתשתית הפנימית מוכנה אפילו חלקית, והפעילות מתרכזת בהנפקות בודדות, לא במסחר. 60% צופים שינוי מתון בשוק החוב בתוך חמש שנים, והשאר אומרים שמוקדם לדעת.

מניות הן התחום הכי פחות מפותח. מתוך 16 הבנקים, רק ארבעה הצליחו לענות על פרק המניות באופן משמעותי. לפי הדוח, חלק מהבנקים החלו להתעניין בתחום רק אחרי שה-DTCC האמריקני הכריז על מהלכי טוקניזציה משלו.

טוקניזציה איננה ״קריפטו״

הדוח מבחין במפורש בין טוקניזציה בבנקים לבין שוק הקריפטו. בפרק המניות, למשל, הוא עוסק במניה שהטוקן עצמו הוא נייר הערך המשפטי שלה, ולא במוצרים עוטפים של בורסות קריפטו. הוא גם מזהיר מפני הערכת יתר של סליקה אטומית: לדבריו, ריפו תוך-יומי לא חייב להיות מבוסס טוקניזציה אם בעיות התפעול נפתרות בדרך אחרת. סליקה מיידית גם מבטלת את מרווח הביטחון התפעולי שהיה קיים ב-T+1 וב-T+2.

שאלת החיבור בין רשתות שונות עלתה עוד קודם לכן. בינואר 2026 פרסמו SODA ו-MIT Connection Science נייר עמדה על תקנים לחיבוריות (Interoperability) בנכסים דיגיטליים, מתוך חשש שכל בנק יבנה ״אי״ סגור משלו. בסקר הנוכחי, יכולת החיבור למערכות קיימות היא הקריטריון המוביל בבחירת פלטפורמה, והדוח מציין שיוזמות שנשענות על רשתות פרטיות סגורות מתקשות לגדול.

מה עדיין לא ידוע

• מי הבנקים: הדוח לא מפרסם את שמות 16 המשתתפים, והמדגם בכל פרק קטן. בפרק המניות, למשל, השיבו ארבעה בנקים בלבד.
• המספרים בדולרים: אף בנק לא פרסם במסגרת הסקר כמה הון או נזילות צפויים להשתחרר בפועל.
• לוח הזמנים: 90% מהמשיבים בתחום הבטוחות מעריכים שהתשתית החיצונית רחוקה שנה עד שלוש שנים מבשלות. הדוח עצמו מזכיר שזו התשובה הסטנדרטית בענף מאז 2021 לפחות.
• רגולציה: כללי ההון של באזל לנכסי קריפטו ושאלות של סופיות סליקה ואכיפות משפטית עדיין פתוחים, והדוח מציין שהם עלולים לבטל חלק מהתועלת.

השורה התחתונה

הבנקים הגדולים כבר לא שואלים אם טוקניזציה חשובה, אלא אם היא מחזירה את ההשקעה. לפי הסקר, התשובה החיובית היחידה כרגע נמצאת בניהול נזילות ובטוחות, והחסם הוא החיבור למערכות הקיימות, לא הטכנולוגיה. כפי שסיכם את זה אחד המשיבים: ״הכול מתחיל בשאלה מה המודל העסקי.״

מקורות: SODA Services, Tokenization at Investment Banks Survey 2026, יולי 2026 (גרסה בחסות Fireblocks) — https://soda-services.com/tokenization-survey-2026/ · הדוח המלא (PDF) — fireblocks.com · SODA ו-MIT Connection Science, Interoperability Standards for Digital Assets, ינואר 2026 — MIT · Canton Network, Onchain Collateral, ספטמבר 2026. *התמונה להמחשה בלבד.

האמור הוא מידע עיתונאי בלבד ואינו ייעוץ השקעות, המלצה או תחליף לייעוץ אישי.