מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', אמר בכנס לשכת יועצי המס באילת ש"את ה-200 נצטרך לבטל, אולי בכלל את המזומן". כך דיווח כלכליסט ב-19 באוקטובר. מנגד הבהיר בנק ישראל שאין בכוונת הנגיד לבטל שטר כלשהו. זו הפעם הרביעית מאז 2024 שהרעיון מגיע לכותרות הראשיות. אלא שלמרות המעבר לתשלומים דיגיטליים והירידה המתונה במספר שטרות ה־200, המזומן לא נעלם: הציבור עדיין מחזיק סכומי עתק, והשטר הגדול ממשיך לשלוט במחזור. בדקנו כמה ממנו יש, כמה מקום הוא תופס, ומה עומד מאחורי הקריאה לבטלו.
מה נאמר בכנס
לפי הדיווח בכלכליסט, אהרונוביץ' אמר: "אם אנחנו מבטלים מחר בבוקר את השימוש במזומן בישראל, זה יכול להביא לתוספת גבייה של 20–30 מיליארד שקל בשנה". זו הערכה מותנית לביטול כל השימוש במזומן, לא אומדן לתוצאה של הוצאת שטר ה־200 לבדו; היא אינה תחזית ממשלתית מאומתת. לצד כלכליסט גם אייס דיווח על הדברים מהכנס, אך אין בידינו תיעוד ראשוני של הדברים או תחשיב פומבי לאומדן. אהרונוביץ' אמר את הדברים בשיחה עם נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי, בכנס באילת. עוד לפי הדיווח, הוא הזכיר את הפרשה שנחשפה בשבוע שעבר בכפר סבא. באותה פרשה הציגה המשטרה אלפי שטרות של 200 שקל שנתפסו במסגרת חקירה. החשדות עדיין נבדקים ולא הוכרעו.
זו לא עמדה חדשה של אהרונוביץ'. כבר באוקטובר 2024 סיפר בראיון לגלובס שתמך בביטול השטר מאחורי הקלעים: "אני חושב שחייבים לחשוב מחוץ לקופסה במאבק בהון השחור, וביטול שטר ה־200 שקל בעיניי זה סוג של מחוץ לקופסה". באותו ראיון אמר ש"75%-60% מהכספים שבמחזור הם שטרות של 200 שקל". לפי נתוני בנק ישראל, החלק האמיתי באותו חודש היה גבוה יותר: 79.6%.
כמה מזומן יש, וכמה ממנו בשטרות 200
לפי נתוני מחלקת המטבע של בנק ישראל, בסוף ספטמבר 2026 היה במחזור מזומן בשווי 138.7 מיליארד שקל. הסכום הזה כולל שטרות ומטבעות, ביד הציבור ובכספות הבנקים. השטרות לבדם שווים 135.2 מיליארד שקל, וכך הם מתחלקים:
- 200 שקל: 514 מיליון שטרות, בשווי 102.8 מיליארד שקל. אלה 76% מערך כל השטרות ו-54.5% ממספרם.
- 100 שקל: 260 מיליון שטרות, בשווי 26 מיליארד שקל.
- 50 שקל: 102 מיליון שטרות, בשווי 5.1 מיליארד שקל.
- 20 שקל: 68 מיליון שטרות, בשווי 1.4 מיליארד שקל.
בפועל, כשמדברים על "המזומן בישראל" מדברים בעיקר על שטר אחד. שלושה מכל ארבעה שקלים בשטרות יושבים בשטר הכחול של נתן אלתרמן.
כמה מזה נמצא בידי הציבור? לפי ניתוח של גלובס, המזומן בידיו הגיע בסוף המחצית הראשונה של 2026 ל־129 מיליארד שקל, שיא לפי אותו מקור. ההפרש לעומת נתון המחזור של בנק ישראל אינו סכום מדויק שבידי הבנקים: אלה הגדרות ומועדי מדידה שונים. לשם השוואה, כשפורסמו מסקנות ועדת לוקר לפני יותר מעשור, החזיק הציבור כ-53 מיליארד שקל במזומן.
כמה מקום תופסים 100 מיליארד שקל
מידות שטר ה-200 הן 150 על 71 מילימטר, לפי בנק ישראל. את העובי ואת המשקל הבנק לא מפרסם. החישוב הבא מניח כעשירית מילימטר וכגרם לשטר, שזה סדר הגודל המקובל לשטרות נייר. לכן מדובר בהערכה ולא בנתון רשמי:
- 200 אלף שקל, הסכום שהמדינה ניסתה פעמיים לקבוע כתקרה להחזקה בבית: אלף שטרות, ערימה של כעשרה סנטימטרים, כקילוגרם אחד.
- מיליון שקל: 5,000 שטרות, ערימה של כחצי מטר, כחמישה קילוגרמים. זה נכנס בתיק גב.
- כל שטרות ה-200 במדינה: כ-550 מטרים מעוקבים וכ-500 טון נייר. זה בערך הנפח של 17 מכולות ים סטנדרטיות.
מכאן גם ההיגיון של מי שמבקשים לבטל את השטר: ערך גבוה בנפח קטן הוא בדיוק מה שמי שמחזיק כסף מחוץ למערכת צריך.
הציבור לא ממהר לוותר על השטר
בספטמבר 2024 היו במחזור 532.8 מיליון שטרות של 200 שקל; בספטמבר 2026 היו 514 מיליון. זו ירידה של כ־3.5% במספר השטרות, לא היעלמות של השטר: גם כיום הוא מהווה 76% מערך השטרות שבמחזור. באותה תקופה עלה כלל המזומן במחזור מ־137.1 ל־138.7 מיליארד שקל. הנתונים האלה כוללים גם את המזומן שמחזיקים הבנקים; הם אינם מלמדים לבדם כמה שטרות מחזיקים משקי הבית.
גם בהרכב השטרות יש שינוי: חלקו של שטר ה־200 בערך השטרות ירד מ־79.6% ל־76%, והיחס בין מספר שטרות ה־200 לשטרות ה־100 ירד מ־2.47 ל־1.98. אלה סימנים לשינוי בתמהיל, לא ראיה לכך שהציבור "נפטר" מהמזומן. הנתון של גלובס על המזומן שבידי הציבור, שהובא למעלה, מדגיש את התמונה השנייה: עדיין מחזיקים מזומן בהיקף גדול. יש להבחין בין החזקות הציבור לבין סדרת המחזור הכוללת של בנק ישראל, וגם בין מועדי המדידה השונים.
לפי סקרי בנק ישראל, שיעור המשתמשים במזומן לפחות פעם בשבוע ירד מכ־80% ב־2019 לכ־48% ב־2025, ובמקביל עלה השימוש בארנק דיגיטלי מכ־5% לכ־47%. ובכל זאת, כשליש משווי העסקאות היומיומיות בישראל עדיין נעשה במזומן, וכ־70% מהנשאלים רוצים להמשיך להשתמש בו. אפשר לשלם במזומן פחות פעמים ובו בזמן להמשיך להחזיק בו; הנתונים אינם סותרים זה את זה.
מה בנק ישראל אומר
הסמכות לבטל שטר שייכת לנגיד בנק ישראל, ולא לממשלה או לרשות המסים. באפריל 2025, אחרי שהשר גדעון סער פנה לנגיד, הודיע הבנק כי "ההצעות שהועלו בנושא על ידי גורמים שונים אינן עומדות ברף מקצועי כלשהוא", וכי אין בכוונת הנגיד לבטל שטר כלשהו. בתגובה לדיווח הנוכחי מסר הבנק לכלכליסט: "עד כה לא הוצג לנגיד ביסוס מקצועי המצדיק ביטול שטר כזה או אחר. באף מדינה בעולם לא בוטל המזומן באופן גורף. לכן, אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור". הכותרת "לא יקרה" היא ניסוח עיתונאי; התגובה הרשמית מדברת על היעדר ביסוס ועל כוונתו הנוכחית של הנגיד, לא על התחייבות נצחית.
בסקירה מאוקטובר 2026 הבנק הולך רחוק יותר. הוא כותב שהמלחמה ומבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי" "הדגישו את חשיבותו ותפקידו המרכזי של המזומן", כולל בתרחישים של נפילת חשמל, תקלות תקשורת ומתקפות סייבר. לפי הסקירה, הבנק "מחויב לשמור על נגישות המזומן ועל היכולת להמשיך ולהשתמש בו כאמצעי תשלום". הבנק גם מציין שמדינות כמו בריטניה, שוודיה ומדינות גוש האירו מחוקקות היום חוקים שמגינים על הגישה למזומן.
הפעם הרביעית
את ההיסטוריה המלאה, מוועדת לוקר ב-2014 ועד היום, פרסמנו בכתבה הקודמת בסדרה. מאז 2024 הנושא הגיע לכותרות הראשיות ארבע פעמים:
- ספטמבר 2024: קבוצת מומחים פרטית הציעה לבטל את שטר ה-200, וראש הממשלה הנחה לכנס דיון. בנק ישראל השיב שהביטול "אינו עומד על הפרק".
- אפריל 2025: השר סער ביקש מהנגיד לבטל את השטר. לטענתו, כ-80% מהמזומן של חמאס מוחזק בשטרות 200. בנק ישראל דחה את הבקשה.
- חוק ההסדרים האחרון: משרד האוצר ביקש לקבוע עבירה פלילית על החזקת מזומן מעל 200 אלף שקל. הסעיף לא נכנס לחוק, בדיוק כמו ניסיון דומה ב-2023.
- אוקטובר 2026: הפרשה בכפר סבא ודברי מנהל רשות המסים בכנס.
אז האם המזומן מבוטל בפועל?
מבחינה משפטית, לא. שטר ה-200 הוא הילך חוקי, ואין בישראל איסור להחזיק מזומן בבית או חובה לדווח על כך. שני הניסיונות לקבוע תקרת החזקה נפלו בכנסת.
מה שכן קיים הוא שכבות של הגבלות על השימוש במזומן, שהולכות ומתהדקות. מאז 2022, תשלום במזומן מוגבל ל-6,000 שקל בעסקה מול עוסק ול-15,000 שקל בעסקה בין אנשים פרטיים. באפריל 2026 נכנס לתוקף תיקון שהגביל את רכיב המזומן בניכיון שיקים. הפרטים מופיעים בכתבה הראשונה בסדרה.
כלומר, ההגבלות נוגעות לעסקאות מסוימות, לא לעצם ההחזקה במזומן. מספר שטרות ה־200 במחזור ירד מעט מאז ספטמבר 2024 ושכיחות התשלום במזומן ירדה לאורך השנים, אבל שטר ה־200 עדיין מרכז את רוב ערך השטרות והמזומן שבידי הציבור נותר בהיקף גדול. לכן אין בנתונים בסיס לקביעה שהציבור מוותר על השטר או שהמזומן מבוטל בפועל. מול הקריאות לביטול, בנק ישראל — הגוף שמוסמך לבטל שטר — מדגיש את הצורך לשמור על האפשרות להשתמש במזומן.
מקורות: בנק ישראל, מחלקת המטבע, נתוני מחזור המטבע לפי עריכים (סדרות BKN), נכון לספטמבר 2026, נשלף ב-19.10.2026 · בנק ישראל, סקירת ההתפתחויות בשימוש במזומן, אוקטובר 2026 · בנק ישראל, הודעה לעיתונות, 24.4.2025 · בנק ישראל, עמוד שטרות ומעות (מידות השטר) · כלכליסט, שלמה טייטלבאום, "מנהל רשות המסים: 'נצטרך לבטל את שטר ה-200 שקל'; בנק ישראל: 'לא יקרה'", 19.10.2026 (טקסט זמין דרך אינדקס החיפוש; גישה ישירה חסומה) · אייס, "הסוף למזומן בישראל?", 19.10.2026 · גלובס, דרור מרמור, "מיטל סער לא לבד: הישראלים שמחזיקים 129 מיליארד שקל במזומן", 16.10.2026 · גלובס, אלה לוי-וינריב, ראיון עם שי אהרונוביץ', 6.10.2024 · גלובס, עידן ארץ, "הציבור נפטר בהמוניו משטרות של 200 שקל", 18.2.2025 · וואלה כסף, 22.5.2023 · מעריב, 26.4.2025.
תמונת השער היא המחשה.
אין באמור ייעוץ השקעות, ייעוץ משפטי או המלצה לפעולה כלשהי. החישוב של הנפח הפיזי הוא הערכה שמבוססת על הנחות לגבי העובי והמשקל של השטר.
מחיר שוק חי · מתעדכן אוטומטית
הקורס המלא של אדם אטיאס — מהמושגים הבסיסיים ועד ארנקים קרים, ניתוח טכני ומיסוי בישראל. להבין את המערכת, לא לרדוף אחרי כותרות.
