סוף עידן ההסכמים: למה טראמפ שולח אנשי עסקאות ולא דיפלומטים

בשבת האחרונה נחת מטוס אמריקני בשדה התעופה ונוקובו במוסקבה. את הנוסעים — סטיב ויטקוף, שליח הנשיא, וג'ראד קושנר, חתנו של הנשיא — קיבל בשדה לא שר החוץ הרוסי ולא בכיר בקרמלין, אלא קיריל דמיטרייב, ראש קרן ההשקעות הריבונית של רוסיה. זו לא תקלת פרוטוקול. זו הודעה על שיטה.

מי שמנסה להבין את השבועות האחרונים דרך המילון הדיפלומטי הישן — הסכם, מזכר הבנות, ועידת שלום — מפספס את הסיפור. המילון החדש הוא מילון של עסקאות: מי הצדדים, מה כל צד מכניס, מי מחזיק בנכס בסוף, ומי גובה דמי ניהול. הכתבה הזאת מתארת את המבנה הזה במספרים, בלי לנחש מה יקרה מחר.

מי נשלח — והמסר שבבחירה

ב-25 באוגוסט 2026 ביקר במוסקבה ג'ון רטקליף, ראש ה-CIA — ביקורו הראשון של ראש הסוכנות ברוסיה מאז נובמבר 2021. ב-5 בספטמבר הגיעו ויטקוף וקושנר ונפגשו עם ולדימיר פוטין. למחרת המשיכו לקייב.

בהרכב המשלחת האמריקנית היה גם ראש חטיבת הסנקציות בפועל במשרד האוצר האמריקני — פרט שמלמד על סדר היום יותר מכל הצהרה. סנקציות אינן נושא לוועידת שלום; הן נכס שאפשר להחזיר תמורת משהו. וכאשר האיש שמקבל את פני המשלחת בשדה התעופה הוא ראש קרן ההשקעות הריבונית, שני צדי השולחן מדברים באותה שפה.

לשם השוואה: התהליכים הקלאסיים של המאה העשרים נוהלו בידי משרדי חוץ, משפטנים בינלאומיים וארגונים רב-צדדיים. כאן נשלחים אנשי נדל”ן, מנהלי קרנות וראשי מודיעין. מי שממנים אותו מגלה מה בעצם מנהלים.

המבנה: „מועצת השלום”

ההבדל בין תקופה לתקופה אינו רק בזהות השליחים אלא במוסד שנבנה סביבם. באוקטובר 2025 אישרה מועצת הביטחון של האו״ם את החלטה 2803 — 13 בעד, סין ורוסיה נמנעו — שהקימה מנגנון ניהול מעברי בעל אישיות משפטית בינלאומית, ובכלל זה סמכות להקים גופים תפעוליים בעלי סמכויות עסקיות. המנדט הראשוני נמשך עד נובמבר 2027.

בינואר 2026 נחתמה אמנת „מועצת השלום”. על פי סקירת ספריית בית הנבחרים הבריטי מ-17 בפברואר 2026, האמנה קובעת שהנשיא טראמפ הוא יושב הראש וגם נציג ארצות הברית „עד שיתפטר מן התפקיד”; הוא ממנה את החברות לתקופות של שלוש שנים ואת הדירקטוריון. מושב קבוע במועצה מתומחר במיליארד דולר.

• יותר מ-60 מדינות הוזמנו; עד כ-35 הצטרפו או הודיעו על כוונה להצטרף.
• אף מדינת G7 מלבד ארצות הברית לא הצטרפה. בריטניה, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי, נורווגיה, שוודיה, ברזיל, מקסיקו, הודו, דרום אפריקה והוותיקן נמנעו או סירבו.
• הזמנתה של קנדה בוטלה לאחר נאום ראש ממשלתה בדאבוס.
• נוסח האמנה אינו מזכיר את מגילת האו״ם.

אפשר להתווכח על המשמעות. קשה להתווכח על העובדה: נבנה כאן מוסד בינלאומי חדש, שרוב הדמוקרטיות העשירות בעולם בחרו לא להיכנס אליו, ושהכניסה אליו נמכרת בכסף.

הכסף: הקרן שיושבת בשני צדי המפה

קושנר אינו רק שליח. הוא הבעלים היחיד של Affinity Partners, קרן השקעות פרטית שהקים ב-2021. לפי הדיווח שהגישה לרשות ניירות ערך האמריקנית, ניהלה הקרן ב-2025 יותר מ-6 מיליארד דולר — לעומת 4.8 מיליארד ב-2024 ו-3 מיליארד ב-2023.

מקורות ההון מדווחים ופומביים: כ-2 מיליארד דולר מקרן ההשקעות הציבורית הסעודית, ובמרץ 2025 עוד 1.5 מיליארד דולר מגוף השקעות מאבו דאבי ומקרן העושר של קטאר. ב-13 במרץ 2026 דיווח „ניו יורק טיימס” שקושנר מגייס כ-5 מיליארד דולר נוספים, ובכלל זה בפגישות עם הקרן הסעודית — בזמן שהוא משמש שליח הנשיא לענייני המזרח התיכון.

ומכאן לישראל. אפיניטי רכשה ביולי 2024 כ-4.95% מהפניקס תמורת 466 מיליון ש״ח, ולאחר אישור רגולטורי הכפילה את האחזקה לכ-9.9% — סך הכול כ-932 מיליון ש״ח. ב-28 ביולי 2026 מימשה 2.45% מהמניות, ולפי הדיווחים הרווח המצטבר שלה מההשקעה מגיע לכ-3.6 מיליארד ש״ח, תשואה של יותר מפי חמישה בפחות משנתיים. היא נותרה בעלת המניות הגדולה בגוף המוסדי הגדול בישראל, ומחזיקה גם 15% מזרוע הרכב והאשראי של קבוצת שלמה.

אין באמור קביעה בדבר חוקיות או תקינות. יש בו תיאור של מבנה: אותו אדם מופיע בשני צדי המפה — כמתווך מדיני מטעם ארצות הברית, וכמנהל כספים של אותן מדינות עצמן.

מה שדווקא לא קרה: פנמה

הסיפור הזה מסופר לא פעם עם דוגמה שגויה, וכדאי לדייק אותה. במרץ 2025 הודיעה CK Hutchison ההונג-קונגית על מכירת 43 נמלים ב-23 מדינות, בהיקף של כ-19–23 מיליארד דולר, לקונסורציום בהובלת בלאקרוק ו-Global Infrastructure Partners יחד עם זרוע הנמלים של MSC. בעסקה נכללו שני נמלים משני קצות תעלת פנמה.

אלא שבינואר 2026 ביטל בית המשפט העליון של פנמה את הזיכיונות כבלתי חוקתיים, ובפברואר עברו הנכסים לידי המדינה. החברה ההונג-קונגית פתחה בהליכי בוררות בינלאומיים. במרץ 2026 דיווח „פייננשל טיימס” שקבוצת הרוכשים מנסה לסגור את העסקה בלי נכסי פנמה.

כלומר: לא התרחשה השתלטות אמריקנית פרטית על נמלי התעלה. מה שכן קרה — הלחץ האמריקני הוציא את הבעלים הסיני מנכס אסטרטגי, והנכס נותר בידי המדינה. גם באוקראינה כדאי לדייק: בלאקרוק סיימה ב-2024 את עבודת הייעוץ ההתנדבותית לקרן הפיתוח האוקראינית, הפסיקה את גיוס המשקיעים, ולפי בלומברג אין לה „מנדט פעיל” מול ממשלת אוקראינה.

ההבחנה חשובה: המודל החדש אינו „וול סטריט קונה מדינות”. הוא משהו מדויק יותר, ומעניין יותר — מדיניות חוץ שמנוסחת כעסקה. ובעסקה תמיד יש מחיר, בעלות ולוח זמנים.

למה זה נוגע לתיק ההשקעות

הסכם מסיים סכסוך. עסקה מקצה נכסים — ולכן היא נשארת פתוחה, ניתנת למשא ומתן חוזר, ותלויה בקיום ההתחייבויות של שני הצדדים. בשוק זה נראה כך: פרמיית הסיכון אינה נעלמת גם כשמדברים על שלום, מפני שהשוק מתמחר את המשא ומתן ולא את סיומו.

נכון לשעה 07:05 בשעון ישראל, 7 בספטמבר 2026: חבית WTI נסגרה במסחר האחרון ב-91.48 דולר וברנט ב-96.28 דולר; אונקיית זהב נסחרה סביב 4,405 דולר וכסף סביב 65.9 דולר. אלה מחירים של שוק שאינו מנכה סיכון גאופוליטי, על אף רצף הפגישות.

שלוש בדיקות שיגידו אם התזה נכונה

• סנקציות לפני הפסקת אש. הקלה אמריקנית בסנקציות על רוסיה לפני עצירת הלחימה תעיד שמדובר בעסקה מסחרית ולא בהסדר מדיני.
• הרכב המשלחות. אם בסבבים הבאים ימשיכו לנסוע אנשי כספים וראשי מודיעין במקום דיפלומטים — השיטה התקבעה.
• הצטרפות אירופית. כניסת מדינת G7 נוספת ל„מועצת השלום” תהפוך אותה ממועדון אמריקני למוסד בינלאומי בפועל.

עד שאלה יוכרעו, שווה לזכור כלל אחד: כשמנהלים שלום כעסקה, הוא מקבל את התכונות של נכס — ובכלל זה תנודתיות.

מקורות: החלטת מועצת הביטחון 2803 (אוקטובר 2025); סקירת ספריית בית הנבחרים הבריטי על אמנת מועצת השלום, 17.2.2026; „ניו יורק טיימס”, 13.3.2026 (גיוס אפיניטי); דיווח Affinity Partners לרשות ניירות ערך האמריקנית לשנת 2025; „כלכליסט”, 28.7.2026 (מימוש אחזקות הפניקס); „פייננשל טיימס”, מרץ 2026 (עסקת הנמלים ללא פנמה); בלומברג, 5.7.2025 (קרן הפיתוח לאוקראינה); דיווחי „מוסקבה טיימס”, „ניו יורק טיימס” ואקסיוס על ביקורי רטקליף (25.8.2026) וויטקוף–קושנר (5–6.9.2026). מחירי סחורות: Yahoo Finance ו-CNBC Quote, נשלפו ב-7.9.2026 בשעה 07:05 שעון ישראל. תצלומים: נחלת הכלל, ויקישיתוף.

אין באמור ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה או קביעה משפטית בנוגע לאדם או לגוף כלשהו. הכתבה מציגה עובדות מדווחות ואת מקורותיהן; הפרשנות היא של המערכת.