מיליארדים עברו, ההתראות חיכו: קנס ענק לבנק אוף אמריקה

משרד האוצר האמריקני הודיע ב-13 באוקטובר 2026 על קנסות של יותר מ-1.21 מיליארד דולר נגד בנק אוף אמריקה, הבנק השני בגודלו בארצות הברית. זה הקנס השלישי בגודלו בתולדות משרד האוצר, והגדול ביותר אי פעם של המפקח על הבנקים (OCC). לפי צו ההסכמה, הבנק לא דיווח בזמן על עסקאות חשודות בהיקף של יותר מ-5 מיליארד דולר, ובמשך שנים נשען על רשויות האכיפה ועל בנקים אחרים כדי לגלות פעילות חשודה, במקום על מערכות הבקרה שלו. הבנק הודה בעובדות.

תמונת הנושא: המחשה שנוצרה בבינה מלאכותית. השטרות והמסמך אינם אמיתיים.

הידיעה הגיעה לרשתות דרך סרטון קצר של CNBC. בדקנו את הנתונים מול שלושת המסמכים הרשמיים: הודעת משרד האוצר, צו ההסכמה של היחידה לאיסור הלבנת הון (FinCEN), והודעת האכיפה של היחידה לאכיפת הסנקציות (OFAC). המסמכים עצמם מפורטים הרבה יותר מהכותרות.

מי קנס כמה

• FinCEN, היחידה לאיסור הלבנת הון במשרד האוצר: 1.2 מיליארד דולר. זה הקנס על הכשל בניהול תוכנית איסור הלבנת הון, בבדיקת חשבונות של מוסדות זרים ובדיווח על פעולות חשודות.
• OCC, המפקח על הבנקים: 750 מיליון דולר. הסכום הזה מקוזז מהקנס של FinCEN. לכן לפי הצו הבנק משלם ל-FinCEN עוד 450 מיליון דולר, בתוך עשרה ימים.
• OFAC, היחידה לאכיפת הסנקציות: 11,662,930 דולר. זה הסדר נפרד על 475 הפרות לכאורה של תוכניות סנקציות נגד רוסיה, בלארוס, איראן, מיאנמר, סומליה, סחר בסמים וטרור, בין ספטמבר 2021 לאפריל 2025.

לפי הצו, את הקנס של FinCEN הבנק לא יוכל לנכות ממס. הבנק הודה שהפר את החוק „במזיד”, במובן האזרחי של המונח. זו אכיפה אזרחית ולא כתב אישום. הצו מציין במפורש שהוא לא מוותר על סמכויותיהן של רשויות אחרות, כולל משרד המשפטים.

שר האוצר סקוט בסנט אמר בהודעה: „כשבנק בגודל כזה לא עומד בחובות איסור הלבנת הון והסנקציות שלו, ההשלכות חורגות הרבה מעבר לקירותיו, וחושפות את כל המערכת הפיננסית האמריקנית לסיכונים משמעותיים של מימון בלתי חוקי”.

המספרים מתוך הצו

• מעל 5 מיליארד דולר בעסקאות חשודות שלא דווחו בזמן או בדיוק, בין ינואר 2018 ליולי 2025.
• יותר ממיליארד דולר מתוכם קשורים לסיכונים שארצות הברית מגדירה כביטחון לאומי: עסקאות שמעידות על רשתות הלבנה סיניות, הונאות, והלבנה דרך סחר עם קשר לגבול הדרומי.
• כמעט 4 מיליארד דולר בפעילות חשודה שהבנק מצא בעצמו, ורק אחרי שהוריד בדצמבר 2023 את סף ההתראה של המערכת. הבדיקה לאחור, ב-2024, הובילה ליותר מ-8,000 דיווחים מאוחרים.
• יותר משליש מהבדיקות של הבנק בכמה מהשנים לא התחילו במערכת שלו. הן התחילו מגורם אנושי או חיצוני: צו תפיסה, זימון של חבר מושבעים גדול, פנייה של רשויות אכיפה או של בנק אחר, או הפניה ידנית של עובד. ב-2023 הנתח הזה הגיע כמעט ל-50%.

הסף של 20 נקודות

לב הכשל לפי FinCEN הוא מערכת הניטור הפנימית של הבנק, Event Processor, שפותחה ב-2010. המערכת לא שלחה התראות בודדות לחוקר. היא צברה אותן לפי לקוח, נתנה לכל התראה ציון, ופתחה תיק רק כשהקבוצה הגיעה ל-20 נקודות בתוך 13 חודשים. לפי הצו, הסף נקבע „לפי שיקול דעת של בעלי העניין”, בלי ביסוס אמפירי, ונשאר בתוקף עד דצמבר 2023.

הבדיקות הפנימיות של הבנק עצמו הראו את הבעיה שוב ושוב:

• התראות על הפקדות מזומן גדולות בכספומט, שיותר ממחציתן הסתיימו בדיווח על פעילות חשודה, קיבלו נקודה אחת בלבד.
• בין 2018 ל-2023 לא השתנו 76% ממשקלי הסיכון. מתוך המשקלות ששונו, כ-80% הורדו.
• ב-2022 ובתחילת 2023 נמצא שבקבוצות של 16 עד 19 נקודות, כלומר מתחת לסף, שיעור הדיווחים היה 38% עד 45%. זה יותר ממה שהבנק עצמו מצא קודם בקבוצות שמעל לסף.
• ב-2023 הורה ראש תחום הפשיעה הפיננסית העולמי דאז למנהל בכיר לחזור על בדיקה שהעלתה ממצא לא נוח. הבדיקה השנייה קבעה שהמערכת „עובדת כמתוכנן”.

כשהבנק תיקן לבסוף את המערכת, הוא העריך שמספר החקירות יוכפל ושיידרשו עוד כ-750 עובדים, מלבד 800 יועצים חיצוניים לבדיקה לאחור. לפי FinCEN, מכאן שהבנק „כנראה חסך מאות מיליוני דולרים” בהוצאות ציות לאורך התקופה.

שלושה לקוחות, ושלוש שנים של התראות

הצו לא מזכיר שמות של לקוחות. הוא מתאר שתי פלטפורמות למכירה מקוונת של רכבים פגועים מארצות הברית לקונים בעולם, ויצואן רכב שעבד עם שתיהן.

• הוראות תשלום בשלשות: בין אוקטובר 2020 למאי 2025 הופקדו בחשבונות שתי הפלטפורמות יותר מ-680 אלף הוראות תשלום (money orders) בסכום של יותר מ-660 מיליון דולר. הן הגיעו בקבוצות של שלוש, במספור עוקב, ובסכום כולל של 2,900 עד 3,000 דולר. זה בדיוק מתחת לסף של 3,000 דולר שמעליו המנפיק חייב לזהות את הקונה. כשליש מהקבוצות נקנו באזורים עם קשר לגבול הדרומי. המערכת של הבנק כמעט לא ניטרה הפקדות כאלה.
• המלצה לסגור חשבון שלא יושמה: ביולי 2022 המליצו אנשי הציות לסגור את חשבונות אחת הפלטפורמות. היו מעורבים בה יותר מ-100 תיקי חקירה מאז 2020, וכ-90% מהם היו קשורים להונאות. צוות הקשר העסקי התנגד. במזכר מספטמבר 2022 תיאר מנהל הקשר את הלקוח כמכניס כ-6 מיליון דולר בשנה, ובדצמבר כתב ש„סגירה כאן תהיה מזיקה”. במרץ 2023 ההמלצה נמשכה לטובת תוכנית צמצום סיכונים. הפלטפורמה המשיכה לקבל תשלומים מצד שלישי עד יוני 2025.
• עסק „קטן-בינוני” עם 700 מיליון דולר: היצואן סווג בבנק כעסק עם מחזור צפוי של 1 עד 4 מיליון דולר בשנה. בתוך כשלוש שנים עברו דרכו יותר מ-700 מיליון דולר בהעברות מתחומי שיפוט בסיכון גבוה, בעיקר מגאורגיה. לפי FinCEN, רוב ההעברות החשודות מגאורגיה, מבלארוס וממדינות חבר העמים בוצעו בתקופת הפלישה הרוסית לאוקראינה או אחריה.

הסנקציות: בנקים חסומים במדריך הניתוב

לפי OFAC, הבנק העביר בין פברואר 2022 למרץ 2025 403 תשלומים בהיקף של 14.34 מיליון דולר דרך 35 בנקים חסומים, 32 מהם רוסיים. מדריך הניתוב שקיבל מספק חיצוני כלל בנקים שכבר הוטלו עליהם סנקציות. חלק מההתראות שוחררו אוטומטית בגלל כלל שדיכא התראות שדומות להתראות שווא קודמות. OFAC קבעה שהמקרה „אינו חמור”, אבל לא העניקה שום הפחתה מהקנס הבסיסי, בין השאר בגלל שיתוף פעולה שתואר כחלקי ומעוכב.

מה הבנק מחויב לעשות עכשיו

• יועץ חיצוני ובלתי תלוי יבדוק לאחור עסקאות מינואר 2022 ואילך, ויגיש דוח עד דצמבר 2028. הבנק יידרש לדווח על כל עסקה שיימצא שהייתה צריכה להיות מדווחת.
• שלוש בדיקות נוספות יבחנו את מערכת הניטור, את הכרת הלקוח ואת ניהול הנתונים בתוכנית איסור הלבנת ההון.
• הבנק כבר כפוף לצו הפסקה שהוציא המפקח על הבנקים בדצמבר 2024. לפי הודעת האוצר, יותר משנה אחרי הצו הבנק עדיין לא העביר פעילות שעשויה להיות חשודה לבדיקת חוקרים.

המנגנון שמאחורי הכותרת

משטר איסור הלבנת ההון בנוי על הבנקים. הם אלה שאמורים לראות את העסקאות, לסמן אותן ולדווח עליהן לרשויות. הלקוח הקטן מכיר את המנגנון מהצד שלו: שאלות על מקור כספים, דיווח אוטומטי על מזומן מעל 10,000 דולר, וזיהוי חובה על הוראת תשלום מ-3,000 דולר.

הצו מתאר מה קרה בצד השני. במערכת של הבנק השני בגודלו בארצות הברית, התראות נצברו מתחת לסף במשך יותר משנה. המלצה של אנשי הציות לסגור חשבון נדחתה בנימוקים עסקיים. ויותר משליש מהחקירות התחילו רק אחרי שגורם חיצוני דפק בדלת. משרד האוצר ניסח זאת כך: הבנק „למעשה העביר לצדדים שלישיים” חלק ניכר מחובת הגילוי והדיווח היזומים שלו.

הבנק ישלם, יעסיק יועצים ויתקן את המערכת. השאלה שהצו משאיר פתוחה נוגעת למבנה ולא לבנק אחד: מה קורה כשהגוף שאמור לפקח על כל עסקה קטנה של הלקוח הוא גם הגוף שמחליט כמה יעלה הפיקוח הזה, ולאורך שבע השנים שבצו, לפי FinCEN, ההחלטות נטו לצד החיסכון.

מקורות: משרד האוצר האמריקני, U.S. Treasury Announces Record Enforcement Actions Against Bank of America, ‏13.10.2026 · FinCEN, Consent Order Imposing Civil Money Penalty, In the Matter of Bank of America, N.A., Number 2026-03 · OFAC, Enforcement Release: Bank of America, N.A. Settles with OFAC for $11,662,930, ‏13.10.2026 · CNBC, טיקטוק, 13.10.2026.

אין באמור ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה כלשהי. הכתבה מתארת את ממצאי הרשויות כפי שפורסמו, ואת הודאת הבנק בצו ההסכמה.