מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', חשף בכנס הקבלנים באילת חלק מהצעדים שהרשות תניח על שולחן הממשלה הבאה. לפי הדיווחים, חלק מהם מיועדים לחוק ההסדרים של התקציב הדו-שנתי לשנים 2027–2028. שני צעדים מוגדרים אצלו „דחופים ומיידיים”: מע״מ שנגבה ברגע העסקה, ומס רכוש על קרקעות פנויות. לפי הרשות, שני אלה לבדם יגדילו את הגבייה בכ-10 מיליארד שקל בשנה.
חשוב להבין את הסטטוס: אלה המלצות, לא חקיקה ולא החלטת ממשלה. כדי שייכנסו לתוקף צריך ממשלה, תקציב מאושר ושלוש קריאות בכנסת.
| הצעד | מה מוצע | תוספת גבייה שנתית (הערכה רשמית) | מסמך רשמי |
|---|---|---|---|
| מע״מ אונליין | 18% מועברים לרשות מיד עם ביצוע העסקה, ומקוזזים מחבות המס של העוסק | כ-7.5 מיליארד ₪ (לפי הדיווחים) | לא פורסם. יש מחקר רקע של הרשות על חשבוניות פיקטיביות |
| מס טיסות | מס על כל מטוס שיוצא מישראל, לפי משקל ומרחק: מכ-1,300 ₪ ועד כ-100 אלף ₪ לטיסה. בפועל 12, 58 או 274 ₪ לנוסע | כ-1.1 מיליארד ₪ | נייר עמדה, רשות המסים, 8.11.2026 |
| מס רכוש על קרקע פנויה | מס שנתי על קרקע שלא נבנתה. דוח הצוות ממליץ על עד 1.5% בשנה | 8 מיליארד ₪ בשיעור 1%, 12 מיליארד ₪ בשיעור 1.5% (פוטנציאל בבשלות מלאה) | דוח צוות משרד האוצר, דצמבר 2025 |
| מס רכישה על דירה נוספת | 8% עד 6,055,070 ₪ ו-10% מעל. הוראת השעה פוקעת ב-10.2.2027 | לא צוין | הודעת רשות המסים, 12.10.2026 |
מע״מ אונליין: הצעד הגדול בחבילה
היום עוסק גובה מע״מ מהלקוח ומעביר אותו לרשות בדיווח תקופתי. לפי המודל המוצע, 18% מכל עסקה באשראי או במזומן יועברו לרשות מיד עם ביצועה, והסכום יקוזז מחבות המס של העוסק. לפי הדיווחים, הרשות מעריכה שהצעד הזה לבדו יכניס כ-7.5 מיליארד שקל בשנה, בעיקר מסגירת הפרצה של חשבוניות פיקטיביות.
את מסמך המדיניות על המנגנון עצמו לא מצאנו באתר הרשות. מה עוד לא פורסם: איך בדיוק תיגבה עסקה במזומן „ברגע העסקה”, מי יבצע את ההעברה בפועל (חברות האשראי? הבנקים? העוסק?), ומה קורה לתזרים של עסק קטן שכספו מועבר לרשות לפני שקיבל החזר על תשומות.
הרקע: מה הרשות עצמה יודעת על חשבוניות פיקטיביות
במאי 2026 פרסמה החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות מחקר על „פיצול עסקאות במע״מ”. הוא עוסק במערכת שכבר פועלת, „חשבוניות ישראל”, ולא במודל החדש, אבל הוא מסביר את הבעיה שהמודל החדש אמור לפתור:
- הנזק השנתי של חשבוניות פיקטיביות לקופת המדינה נאמד בכ-10 מיליארד ₪. הכלכלן הראשי באוצר מעריך את פער המע״מ כולו, כולל מכירות בשחור, בכ-15 מיליארד ₪.
- מתחילת 2025 המערכת חוסמת עסקאות חשודות בין עסקים, ולפי הרשות חסמה עסקאות „בשווי עשרות מיליארדי שקלים”.
- התגובה של המפיצים: פיצול עסקאות אל מתחת לסף הדיווח. הסף עמד על 20 אלף ₪ ב-2025, ירד ל-10 אלף ₪ בינואר 2026 ול-5 אלף ₪ ביוני 2026.
- אובדן המע״מ מפיצול עסקאות ב-2025 לבדה: 2.2 עד 3 מיליארד ₪, לפי שתי שיטות חישוב. כ-45% מהאובדן מגיע מענף הבנייה.
- המלצת המחקר: „לשקול חובת קבלת אישור ממערכת חשבוניות ישראל מהשקל הראשון”.
במילים אחרות, „מע״מ בזמן אמת” הוא הצעד הבא בכיוון שהרשות כבר הולכת בו.
מס טיסות: 12, 58 או 274 שקל, תלוי לאן טסים
ב-8.11 פרסמה רשות המסים נייר עמדה של החטיבה לתכנון וכלכלה: „העלות הסביבתית של ענף התעופה בישראל: הצעה למיסוי טיסות יוצאות” (ד״ר אורי גרופל ונילי בן טובים, אוקטובר 2026). מהמסמך עולה שהמס אינו מוטל ישירות על הנוסע. הוא מוטל על כל מטוס שממריא מישראל, לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה, וחברת התעופה מגלגלת אותו למחיר הכרטיס.
| משקל המטוס (MTOW) | טיסה מקומית (עד 500 ק״מ) | קצרה-בינונית (500–4,000 ק״מ) | ארוכה (מעל 4,000 ק״מ) |
|---|---|---|---|
| עד 50 טון | 1,291 ₪ | 4,452 ₪ | 15,871 ₪ |
| 50–200 טון (למשל A320, 737) | 2,368 ₪ | 9,426 ₪ | 35,391 ₪ |
| 200–300 טון (למשל 787) | 4,987 ₪ | 16,943 ₪ | 64,489 ₪ |
| מעל 300 טון (למשל 777) | 7,392 ₪ | 25,044 ₪ | 100,087 ₪ |
מקור: נייר העמדה, לוח 3. מס לטיסה, מחירי 2025.
מה זה אומר לנוסע: לפי הרשות, כ-12 ₪ בטיסה פנימית, כ-58 ₪ בטיסה למרחק בינוני (רוב אירופה, טורקיה, יוון והמפרץ), וכ-274 ₪ בטיסה ארוכה (ארה״ב ומזרח אסיה). הסכום של 274 ₪ חל רק על כ-14% מהנוסעים. כ-86% ישלמו 12 או 58 ₪, והממוצע הוא כ-77 ₪ לנוסע. הרשות מעריכה שהמס יהיה כ-4%–5% ממחיר הכרטיס. לשם השוואה, האגרה הממוצעת לנוסע יוצא בטרמינל 3 היא כבר היום כ-40 דולר.
מי ישלם: לפי ניתוח הרשות לנתוני 2023, כרבע מהמס ייפול על תיירים ותושבים זרים, כרבע על העשירון העליון, וכרבע על עשירונים 8 ו-9. כל אחד מהעשירונים הנמוכים יותר יישא בכ-2% עד 6% מהנטל.
ההצדקה הרשמית סביבתית: לפי המסמך, התעופה אחראית לכ-3.8% מפליטות גזי החממה בישראל, ובטיסות בינלאומיות הענף כמעט אינו ממוסה. המע״מ על כרטיסים לחו״ל עומד על אפס, ודלק סילוני פטור מבלו. הרשות בחנה שש חלופות, ובהן מס לנוסע, מס לפי קילומטר ומס על דלק מטוסים. המס לפי משקל ומרחק נבחר „בשל הפשטות התפעולית”: חברת התעופה יודעת מראש כמה תשלם, בלי קשר למספר הנוסעים בפועל. הגבייה תיעשה דרך שלוש חברות שירותי הקרקע בנתב״ג. טיסות אמבולנס יוחרגו.
מה המסמך עצמו מסייג: ההערכה של 1.1 מיליארד ₪ מניחה שב-2027 התנועה בנתב״ג תחזור לרמה של 2023. במחצית הראשונה של 2026, כותבת הרשות, „הצטמצם מאוד מספר הטיסות בשל המלחמה עם איראן”. בעולם המגמה אינה אחידה: שוודיה ביטלה את המס על טיסות ב-2025, ודנמרק הטילה מס חדש באותה שנה.
תיקון לעומת הדיווחים: בוואלה ובמעריב נכתב „עד 274 שקל לטיסה”, ובאייס „לנוסע בטיסה”. לפי נייר העמדה, המס הוא לטיסה (לכל מטוס), ו-274 ₪ הם החלק המשוער של נוסע בטיסה ארוכה בלבד.
מס רכוש על קרקעות: חוזר אחרי 26 שנה
מס רכוש על קרקע פנויה נגבה בישראל בעבר, ומשנת 2000 שיעורו אפס. בדצמבר 2025 פרסם משרד האוצר את הדוח של הצוות שבחן להחזיר אותו. בראש הצוות עמד הכלכלן הראשי, ד״ר שמואל אברמזון, וחברים בו היו גם מנהל רשות המסים ומנכ״ל משרד הבינוי והשיכון. לפי הודעת האוצר, הדוח פורסם „בהמשך לאישור המהלך בממשלה כחלק מתקציב המדינה לשנת 2026”. במרץ 2026 פוצל המס מחוק ההסדרים בוועדת הכספים (אייס, 9.11).
מה הדוח ממליץ
- על מה: כל קרקע פרטית שלא קיבלה עדיין תעודת גמר ואישור אכלוס. קרקע חקלאית מעובדת פטורה. גם קרקעות מדינה ומבנים קיימים אינם בבסיס המס.
- כמה: „שיעור מס בגובה של עד 1.5%” בשנה, בהבשלה מלאה תוך כחמש שנים. אותו שיעור לחברות וליחידים.
- איך: הצהרה מקוונת על בעלות, ושומה עצמית אחת לחמש שנים. הרשות תציע סימולטור שנותן ערך משוער לקרקע, ומי שיאמץ אותו לא ייכנס לביקורת באותה שנה. על דיווח חסר של יותר מ-50% יוטל קנס גירעון. מי שאין לו נזילות יוכל לדחות את התשלום, בתוספת ריבית והצמדה.
- הקלה לבנייה: הצוות ממליץ לבחון דחיית מס, או השהיה של עדכון השווי, אחרי אישור תוכנית מפורטת ואחרי קבלת היתר בנייה. כך המס לא יקפוץ ברגע שהקרקע מקבלת זכויות.
המספרים
שווי הקרקעות הפנויות שאינן חקלאיות נאמד בכ-800 מיליארד ₪: כ-500 מיליארד ₪ בידי חברות וכ-300 מיליארד ₪ בידי משקי בית. מכאן פוטנציאל גבייה של 8 מיליארד ₪ בשנה בשיעור 1%, ו-12 מיליארד ₪ בשיעור 1.5%. הדוח מדגיש שזה פוטנציאל תיאורטי, לפני הבשלת הגבייה ולפני הפסד הכנסות משבח ומס חברות.
לפי הצוות, בעלי הקרקעות הם ברובם אוכלוסייה מבוססת. ההכנסה הממוצעת של משק בית שמחזיק קרקע עמדה ב-2021 על 34.7 אלף ₪ ברוטו לחודש, גבוהה לפחות ב-74% מהממוצע במשק. העשירון העליון של בעלי הקרקעות מחזיק ברבע משווי הקרקעות של משקי הבית. מנגד, כ-105 אלף משקי בית ערביים מחזיקים קרקע פנויה. זה 32% מבעלי הקרקעות, יותר מכפול מחלקם באוכלוסייה. השווי הממוצע של הקרקע שלהם, 460 אלף ₪, הוא פחות ממחצית הממוצע.
מי התנגד
הדוח לא התקבל פה אחד. מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, צירף עמדת מיעוט: „הטלת המס לא תעודד הפשרת קרקעות ולא תעודד בניה למגורים”. לדבריו, המס יפגע בבעלי קרקעות שמעוכבים בגלל חסמים שאינם בשליטתם, ו„הטלת מס על ’אמצעי ייצור’ מתגלגל למחיר לצרכן… ויועבר ישירות לרוכשי הדירות ולשוכרים”. הצוות עצמו טוען את ההפך: לפי התיאוריה הכלכלית, המס יגולם במחיר הקרקע, וכך את הנטל יישא בעל הקרקע.
אהרונוביץ', בכנס של מדלן ומרכז הנדל״ן: „מס רכוש כמעט עבר. לדעתי הוא היה עובר בחוק ההסדרים האחרון… ואז התחיל מבצע שאגת הארי”. ועוד: „כשצריך לחפש מקורות הכנסה של כמה עשרות מיליארדים נוספים, נכון להחזיר אותו… בסוף נביא את עמדתנו לשר האוצר ולמנכ״ל האוצר הבאים, והם יצטרכו להחליט”. הוא גם מודה: „זה מס שמעורר הרבה מאוד התנגדות מכל מיני גופים”.
שימו לב: אייס (9.11) מדווח שהרשות מדברת עכשיו על 1.5% עד 2.5% בשנה. בדוח הרשמי מדצמבר 2025 ההמלצה היא „עד 1.5%”. מקור ל-2.5% לא מצאנו במסמך רשמי.
מס הרכישה על דירה נוספת: התאריך הרשמי הוא 10 בפברואר
בנקודה הזאת המסמך הרשמי מכריע את מה שהדיווחים לא הכריעו. ב-12.10.2026 פרסמה רשות המסים שהוראת השעה במס הרכישה הייתה אמורה לחול עד 31.12.2026. בגלל פיזור הכנסת היא מוארכת אוטומטית, מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, עד 10.2.2027 (כולל). עד אז השיעורים הם:
- 8% על חלק השווי שעד 6,055,070 ₪.
- 10% על חלק השווי שמעל 6,055,070 ₪.
השיעורים חלים על מי שרוכש דירה שאינה דירתו היחידה, ועל כל רכישת דירה בידי מי שאינו יחיד תושב ישראל. התאריכים שהופיעו בדיווחים, „28 בפברואר 2027” (וואלה, אייס) ו„סוף השנה” (גלובס, 14.10), אינם תואמים את הודעת הרשות. סוף השנה היה המועד המקורי, לפני ההארכה.
מה יקרה אחרי 10 בפברואר עדיין פתוח, וגם כאן הדיווחים סותרים:
- לפי וואלה, הרשות „מנסה למצוא פתרון” כדי שהשיעור לא ירד ויצית מחדש ביקושים של משקיעים.
- לפי אייס נדל״ן (9.11), הרשות רוצה דווקא „הפחתת מס הרכישה מ-8% ל-5%”.
- אהרונוביץ' בעצמו (גלובס, 14.10): „הממשלה החדשה תצטרך להחליט אם היא מאריכה את הוראת השעה… הקולגות שלי באוצר, ומנכ״ל משרד השיכון מתנגדים לזה כי יש ירידת מחירים. אני רוצה להגיד שהפחתה מ-8% ל-5%–6% לא אומרת שמחר משקיע לא משלם כלום”.
במילים אחרות: מי שמתכנן לקנות דירה להשקעה צריך לסמן את 10 בפברואר 2027, ולעקוב אחרי ההחלטה של הממשלה הבאה, לא אחרי הכותרות.
מה כבר נשאר איתנו
אהרונוביץ' הבהיר שהצעדים שאושרו ב-2025 יישארו בתוקף גם ב-2027: אי-הצמדה של מדרגות המס ונקודות הזיכוי למדד, הגדלת דמי ביטוח לאומי והמע״מ המוגדל. כלומר, החבילה החדשה באה בנוסף להם, לא במקומם.
למה עכשיו
הרקע הוא תקציב הביטחון. כבר באוקטובר אמר אהרונוביץ' בכנס איגוד בתי ההשקעות: „חוששני ש-2027–2028 יהיו מאתגרות כי אנחנו רואים את תקציב הביטחון ויש לו עדיפות”. באותו כנס הוא קרא להעלאת מע״מ „צעד שהוא מתחת לפנס וסוג של אקמול”, ואמר שהרשות מחפשת „שינויים מבניים” (גלובס, 14.10).
ובאילת, לפי וואלה: „קיימת חשיבות עליונה להקמת קואליציה בדחיפות שתאפשר להוציא אל הפועל אישור תקציב דו-שנתי… אם נלך לבחירות נוספות, זו תהיה מכה לכלכלה”. לדבריו, אם ממשלה תקום בדצמבר, אפשר יהיה להשלים את התקציב עד מרץ 2027. בתוך שבועיים, הוסיף, הרשות תשלים המלצות נוספות, כולל צעדי מיסוי בתחום הדירות להשכרה.
מה לעקוב אחריו
- המנגנון המפורט של מע״מ אונליין, שעדיין לא פורסם.
- ההמלצות על דירות להשכרה, שהרשות אמרה שתשלים בתוך שבועיים.
- 10 בפברואר 2027: פקיעת הוראת השעה במס הרכישה, אלא אם תוארך.
- הרכב הממשלה הבאה וזהות שר האוצר. כל הצעדים האלה תלויים בתקציב שעוד לא קיים.
מסמכים רשמיים: רשות המסים, החטיבה לתכנון וכלכלה, „העלות הסביבתית של ענף התעופה בישראל: הצעה למיסוי טיסות יוצאות”, אוקטובר 2026 (פורסם 8.11.2026), gov.il/he/pages/sa081126-1. רשות המסים, „הארכת תחולת הוראת השעה לעניין מס רכישה דירה נוספת, לאור סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת”, 12.10.2026, gov.il/he/pages/pa121026-2. משרד האוצר, „דו״ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים”, דצמבר 2025 (פורסם 18.12.2025), gov.il/he/pages/property-tax-team. רשות המסים, החטיבה לתכנון וכלכלה, „פיצול עסקאות במע״מ”, מאי 2026.
דיווחים: יהודה שרוני, „גזירות המס בדרך: הצעדים שיכניסו 10 מיליארד שקל”, וואלה כסף, 9.11.2026 (פורסם גם במעריב, באותו נוסח). הדסה בלומרט, „מנהל רשות המיסים מזהיר מגזרות כלכליות”, אייס, 9.11.2026. איציק יצחקי, „ברשות המסים מעריכים: זה המס שיוטל על בעלי הקרקעות בקרוב”, אייס, 9.11.2026. „מנהל רשות המסים מתנגד להעלאת מע״מ, ומה הוא חושב על מס רכישה?”, גלובס, 14.10.2026. מנדי הניג, „מ-6% ל-8%: ההחמרה שרשות המסים מכינה”, ביזפורטל, 21.10.2026.
מחיר שוק חי · מתעדכן אוטומטית
הקורס המלא של אדם אטיאס — מהמושגים הבסיסיים ועד ארנקים קרים, ניתוח טכני ומיסוי בישראל. להבין את המערכת, לא לרדוף אחרי כותרות.
