קנדה יוצאת למסע גיוס הון לאומי: טריליון דולר מול משיכת ההשקעות של טראמפ

בטורונטו ננעלת היום פסגת ההשקעות הראשונה בתולדות קנדה. שני ימים, כ-300 מנהלים בכירים מקרנות שמנהלות יחד יותר מ-120 טריליון דולר נכסים, ומטרה אחת מוצהרת: לזרז טריליון דולר של השקעות בקנדה בתוך חמש שנים. ביום הראשון כבר הונחו על השולחן שינוי מדיניות מס פדרלי, פרויקט תשתית בהיקף של יותר מ-50 מיליארד דולר, והתחייבות של בנק מסחרי אחד ל-150 מיליארד.

מה זו הפסגה הזאת

ראש ממשלת קנדה מארק קרני הודיע על הפסגה כבר ב-17 באפריל 2026, והגדיר אותה כאירוע ראשון מסוגו: כינוס של המשקיעים הגדולים בעולם בטורונטו, ב-14–15 בספטמבר. הפסגה מאורגנת במשותף עם שתי קרנות הפנסיה הציבוריות הגדולות של קנדה — CPP Investments (מנהלת נכסי תוכנית הפנסיה הקנדית) ו-PSP Investments — שגייסו את רשתות הקשרים הגלובליות שלהן כדי להביא את ההון לקנדה.

המספר שמסביבו נבנה הכל: טריליון דולר השקעה כוללת בחמש שנים. לפי נתוני הממשלה עצמה, ההשקעות והתמריצים הממשלתיים בהיקף של כ-280 מיליארד דולר אמורים „לאפשר” את הטריליון הזה — כלומר יחס מינוף של פחות מ-1:4 בין כסף ציבורי לכסף פרטי ומוסדי. זו הנחת העבודה, לא תוצאה.

שלוש הודעות מהיום הראשון

1. ודאות מס למי שמביא מיליארד ומעלה. שר האוצר וההכנסות פרנסואה-פיליפ שמפיין הודיע ב-14 בספטמבר שרשות המסים הקנדית (CRA) תיתן עדיפות לבקשות ל„החלטת מס מוקדמת” (Advance Income Tax Ruling) שקשורות להשקעות של מיליארד דולר קנדי ומעלה. המשמעות המעשית: משקיע יכול לקבל מראש הכרעה מחייבת כיצד יחול חוק מס ההכנסה על עסקה מתוכננת — לפני שהוא מחייב הון. התוכנית עצמה קיימת יותר מ-50 שנה; מה שהשתנה הוא סדר התור. הצעד נכנס לתוקף באותו יום.

2. מרכז הנתונים הגדול בהיסטוריה של סקצ'ואן. חברת Bell מרבעת פרויקט מרכז נתוני בינה מלאכותית שהוכרז קודם לכן, והשקעת ההון הכוללת מוערכת כעת ביותר מ-50 מיליארד דולר. שר התאגידים הממשלתיים של המחוז, ג'רמי הריסון, כינה זאת „הרחבה היסטורית של 52 מיליארד דולר”. הקיבולת תגדל ל-1.2 ג'יגה-ואט: 300 מגה-ואט מרשת החשמל המחוזית, ועד 900 מגה-ואט נוספים שבל תספק בעצמה לפי עקרון „הבא את החשמל שלך”. ההערכה הרשמית: עד 500 משרות קבועות בהפעלה ובייצור החשמל, ועוד כ-3,000 משרות בתחומי אבטחה, לוגיסטיקה ותחזוקה. ההודעה נמסרה בטורונטו על ידי ראש ממשלת המחוז סקוט מו לצד קרני, בנוכחות שני ראשי ממשלה לשעבר — ז'אן קרטיין וסטיבן הרפר. קרני תיאר את הפרויקט כ„רשת תשתית הבינה המלאכותית הריבונית הגדולה בקנדה”.

3. הון מקומי מתיישר. בנק TD הודיע על התחייבות של 150 מיליארד דולר לחמש שנים להאצת השקעות בקנדה. Scotiabank השיק „מכון לצמיחה” שנועד לתמוך בתחרותיות הכלכלה הקנדית וצפון-אמריקנית. ומניטובה הודיעה שתפטור ממס מכירה מחוזי השקעות הון גדולות בנמל צ'רצ'יל — מסדרון אנרגיה, מתקני גז טבעי נוזלי, שדרוג מסילת הרכבת אל הנמל והרחבת יכולת שוברות הקרח לשיט כל השנה.

הקונטקסט: הון שנמשך דרומה

הרקע לא מוסתר. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פועל להזרים מפעלים והשקעות דרומה, לתוך ארצות הברית, ומלחמת הסחר בין אוטווה לוושינגטון בעיצומה — ב-8 בספטמבר נכנסו לתוקף מכסי הנגד הקנדיים על יבוא אמריקני בהיקף 27.6 מיליארד דולר קנדי. הפסגה הזאת היא הצד השני של אותה משוואה: אם הגישה לשוק האמריקני נעשית יקרה ובלתי צפויה, קנדה מנסה להחליף תלות בשכן אחד בגיוס הון ממקורות רבים.

קרני ניסח זאת בנאום קבלת הפנים ביום ראשון: „יש לנו את מה שהעולם רוצה: האנרגיה, המשאבים, הכישרון, הטכנולוגיה וההון.” ולצד זה טען שהנכס הקנדי הגדול ביותר הוא דווקא מה ש„לא מופיע בשום מאזן: אמון”.

מנגד, מחוץ לאולם — הפגנות. עיתונות קנדית דיווחה על עימות בין המשטרה למאות מפגינים סביב אתר הפסגה; המארגנים מתנגדים למה שהם מתארים כהפקדת עתידה הכלכלי של קנדה בידי מנכ״לים, ומעלים חששות בנוגע לשירותים ציבוריים, לצינורות נפט ולתעשיית הנשק.

למה זה מעניין מחוץ לקנדה

• זו לא ועידת כנסים — זו זירת מכירה ממשלתית. ראש ממשלה, שרים וראשי מחוזות עומדים במשך יומיים ומציגים פרויקטים למשקיעים מוסדיים. מדינות מערביות רבות מדברות על משיכת הון; קנדה הפכה את זה למסע גיוס מאורגן — עם לוח זמנים, שותפים מוסדיים ותמריץ מס נקודתי.
• מינרלים קריטיים, אנרגיה, בינה מלאכותית. מוקד ההצגה הוא בדיוק המגזרים שעליהם נסובה התחרות הגיאו-כלכלית העכשווית. עסקת בל היא דוגמה לכך שמרכזי נתונים הפכו לפרויקט תשתית לאומי, על גבול האנרגיה והריבונות.
• המנגנון הממשלתי כבר בתנועה. מאז ספטמבר 2025 הועברו 15 פרויקטים ושש אסטרטגיות ל„משרד הפרויקטים הגדולים” הקנדי — גרעין, גז טבעי נוזלי, מינרלים קריטיים ותשתיות תחבורה.

מה ניתן לומר, ומה לא

ניתן לומר: מועדי הפסגה, יעד הטריליון, זהות השותפים המארגנים, שינוי סדרי העדיפויות ברשות המסים, והיקפי ההודעות של בל, TD ומניטובה — כולם מופיעים בהודעות רשמיות של ממשלת קנדה, רשות המסים הקנדית וממשלת סקצ'ואן, ואומתו בנפרד בדיווחי סוכנות הידיעות הקנדית ו-AP.

לא ניתן לומר שטריליון דולר נכנסו לקנדה. הודעה על כוונת השקעה אינה הון שהושקע: פרויקט בהיקף 50 מיליארד דולר נפרס על פני שנים, מותנה ברגולציה, בחשמל ובביקוש, והתחייבות של בנק „להאיץ השקעות” היא מדיניות אשראי, לא העברה בנקאית. גם מספר הפרויקטים שהוצגו למשקיעים לפני הפסגה — נטען בשידור טלוויזיה שמדובר ביותר מ-160 — לא אומת במסמך רשמי, ולכן אינו מופיע כאן כעובדה. ולבסוף: אין דרך לדעת כרגע כמה מההון שיוזרם היה מגיע לקנדה גם בלי הפסגה.

מקורות: ממשלת קנדה, „Canada Investment Summit 2026” (canada.ca) והודעת ראש הממשלה מ-17.4.2026 (pm.gc.ca); רשות המסים הקנדית, „Greater tax certainty for major investments in Canada”, 14.9.2026; ממשלת סקצ'ואן, הודעה על הרחבת מרכז הנתונים של Bell, 14.9.2026; דיווחי The Canadian Press ו-Associated Press מ-14.9.2026 עבור מספר המשתתפים, היקף הנכסים המנוהל, הודעות TD, Scotiabank ומניטובה, ההפגנות וציטוטי קרני. הנתונים נשלפו ב-15 בספטמבר 2026, 08:20 שעון ישראל. סכומים נקובים בדולר קנדי אלא אם צוין אחרת. אין באמור ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה.