איך באמת נקבע מחיר הנפט בעולם: חצי שעה בלונדון, חוזה בבורסה והנחה סעודית

כשאומרים ש"הנפט עלה ל-113 דולר", רוב האנשים מדמיינים בורסה אחת עם מחיר אחד. בפועל אין דבר כזה. המחיר שאתם רואים בכותרת הוא חוזה עתידי בבורסה בלונדון. המחיר שבו מוכרים מטען נפט אמיתי נקבע בחצי שעה אחת ביום, בחדר של חברת מידע פרטית, על פי עסקאות של קומץ סוחרים. והיצרנית הגדולה בעולם בכלל לא קובעת מחיר: היא קובעת רק הנחה או פרמיה.

שכבה ראשונה: החוזה העתידי — מאיפה מגיע המספר בכותרת

המספר שמופיע בכל אתר חדשות הוא מחיר חוזה הברנט העתידי בבורסת ICE בלונדון, בדרך כלל החוזה של החודש הקרוב. בלילה שבין חמישי לשישי (23.10) נסחר חוזה דצמבר ב-112.92 דולר לפי נתוני הבורסה עצמה, עלייה של כ-3.8% ביום אחד, על רקע התקיפות על מתקני אנרגיה סעודיים ועל מכליות במצר הורמוז. יום קודם לכן, ברביעי, הוא נסגר ב-108.82 דולר.

בארה"ב המקבילה היא WTI, שנסחר בבורסת NYMEX בניו יורק ומתייחס לנפט שנמסר בצומת הצנרת בקושינג, אוקלהומה. ברביעי נסגר חוזה דצמבר של WTI ב-97.15 דולר. הפער בין שני המחירים עמד השבוע על כ-12 דולר לחבית.

חשוב להבין: חוזה עתידי הוא התחייבות לקנות או למכור בעתיד, ורובם הגדול לעולם לא מסתיים במסירה של נפט. זה שוק פיננסי עמוק ונזיל, ולכן הוא זה ש"מגלה" את המחיר. אבל הוא לא המחיר של מטען אמיתי שיוצא היום מנמל.

שכבה שנייה: "דייטד ברנט" — מחיר הספוט האמיתי

מחיר הספוט של הנפט, כלומר מחיר של מטען פיזי שמועד ההעמסה שלו כבר נקבע, נקרא Dated Brent. הוא לא נקבע בבורסה. הוא מוערך כל יום על ידי חברת Platts, שבבעלות S&P Global, ובמידה פחותה גם על ידי המתחרה Argus. החברות האלה נקראות "סוכנויות דיווח מחירים".

השיטה נקראת Market on Close, ובשמה הפשוט "החלון של פלאטס": בכל יום מסחר, בין 16:00 ל-16:30 שעון לונדון, סוחרים מורשים מגישים לפלאטס הצעות קנייה ומכירה ומדווחים על עסקאות, עם כל הפרטים. העורכים של פלאטס מפרסמים אותן בזמן אמת, ובסוף החלון קובעים את המחיר. לפי פלאטס עצמה, ההערכה משקפת את שווי השוק "בדיוק ב-16:30:00 שעון לונדון". מחקר של מכון אוקספורד ללימודי אנרגיה תיאר את הדקות האחרונות של החלון כמתוחות במיוחד, כי העסקאות הקרובות לסגירה הן שקובעות.

ועוד פרט שרוב האנשים לא יודעים: "ברנט" כבר מזמן איננו נפט משדה ברנט. המדד מבוסס על סל של זני נפט מהים הצפוני, וכיום גם על נפט אמריקאי (WTI Midland) שנמסר לצפון-מערב אירופה. הזן התחרותי ביותר באותו יום הוא שקובע את המחיר — לא ממוצע של כולם.

איך שתי השכבות מתחברות

כאן נמצא העיקר. השוק הפיזי דק: מעט מטענים, מעט עסקאות. השוק העתידי עמוק. לכן, כפי שכתב הכלכלן בסאם פתוח ממכון אוקספורד, "השוק העתידי קובע את רמת המחיר, וההערכות של סוכנויות הדיווח קובעות את הפערים". בפועל המחיר נבנה בשלבים: מהחוזה העתידי, דרך שוק "פורוורד" של ברנט, ועד למטען הפיזי, ובכל שלב נוסף או מופחת פער שנסחר בנפרד.

ולמה זה משנה לכל העולם? כי לפי אותו מכון, יותר ממחצית מסחר הנפט הגולמי בעולם מתומחר ביחס לברנט. יצרן ממערב אפריקה שמוכר לבית זיקוק באירופה לא נוקב במחיר. הוא נוקב ב"דייטד ברנט פלוס" או "מינוס" כך וכך דולר.

שכבה שלישית: איך סעודיה מתמחרת — הנחה, לא מחיר

היצואנית הגדולה בעולם לא מפרסמת מחיר לחבית. סעודי ארמקו מפרסמת בכל חודש, בסביבות היום החמישי, "מחיר מכירה רשמי" (OSP) למטענים של החודש הבא. אבל זה בכלל לא מחיר. זה פער ביחס למדד אזורי, ושונה לכל יעד:

• לאסיה — ביחס לממוצע מחירי דובאי ועומאן, שגם הם מוערכים על ידי פלאטס.
• לאירופה ולים התיכון — ביחס לברנט בבורסת ICE.
• לארה"ב — ביחס למדד הנפט החמוץ של Argus (ASCI).

דוגמה טרייה: ב-5 באוקטובר קבעה ארמקו את מחיר הזן המוביל שלה, ערבי קל, לאסיה בנובמבר על 5 דולר מתחת לממוצע דובאי-עומאן, הורדה של 3 דולר מהחודש הקודם. לפי רויטרס זו ההנחה הגדולה ביותר מאז יוני 2020, והיא הפתיעה את השוק, שציפה דווקא להעלאה. ההסבר שנתנו בתי זיקוק אסייתיים: פיצוי על עלויות ההובלה. שכירת מכלית-ענק מהמפרץ לסין עלתה ב-2 באוקטובר 1.2 מיליון דולר ליום, לעומת כ-80 אלף דולר שנה קודם, לפי נתוני LSEG. באותו יום ממש העלתה ארמקו את המחיר לצפון-מערב אירופה ב-3 דולר.

כלומר, אותו נפט, מאותה מדינה, באותו חודש — נמכר במחירים שונים לפי היעד.

ומה עם העתיד?

עקום החוזים העתידיים מספר עוד סיפור. בעוד שחוזה דצמבר 2026 נסחר סביב 113 דולר, חוזה דצמבר 2027 נסחר ב-86.44 דולר, וחוזה דצמבר 2028 ב-79.12 דולר, לפי נתוני ICE מאותו לילה. מצב כזה, שבו הנפט המיידי יקר בהרבה מהנפט העתידי, נקרא "בקוורדיישן". הוא מסמן שוק שמשלם פרמיה על חבית עכשיו, אבל מתמחר מחיר נמוך יותר בהמשך. זה לא תחזית: זה רק מה שמוכנים לשלם היום על אספקה עתידית.

הביקורת מהקרמלין: "את המחיר קובעים סוחרים, לא יצרנים"

השיטה שתוארה כאן, שבה הבורסה קובעת את הרמה והיצרן רק פער, לא מקובלת על כולם. המבקר הבולט שלה הוא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והוא תוקף אותה דווקא בזירת הגז. בערב 11 בספטמבר, בסיום היום הראשון של ביקורו בניו דלהי לקראת פסגת BRICS, נשאל פוטין על גרמניה, ובתשובה הקדיש פרק שלם לאנרגיה. אלה דבריו, לפי התמליל הרשמי של הקרמלין:

"סיפקנו לאירופה גז במחיר של 150, נו, 180 דולר לאלף מטר מעוקב. 'זה יקר מדי', אמרו לנו, 'צריך לעבור לתמחור שוק'. אבל מה זה תמחור שוק? בחוזים ארוכי הטווח שלנו המחירים היו, ועדיין הם, צמודים למחיר הנפט ומוצרי הנפט, שנקבע במנגנוני שוק. 'לא', התעקשו, 'המחירים צריכים להיקבע בבורסה'. הזהרנו אותם שגז הוא לא סחורה של שוק, לפחות לא סחורה קלאסית, שזה לא יעבוד ושהמחירים שלכם רק יעלו. וכך זה יצא: המחירים עומדים היום על 1,000 דולר או אירו לאלף מטר מעוקב."

ואז הוא מגיע לטענה המרכזית שלו: "איך נקבע מחיר הגז בבורסות האירופיות? לא היצרנים קובעים אותו, אלא הסוחרים בבורסה." לדבריו, לסוחרים לא אכפת מהמצב הפיזי של מתקני האחסון ומהכמויות שבהם. משתלם להם היום למשוך גז שנקנה בזול מהמאגרים, "ומחר נראה". הוא הוסיף שגרמניה שואפת למלא את המאגרים רק ל-70%, שלא ברור אם תעמוד בזה, ושבהולנד המצב גרוע עוד יותר. המסקנה שלו: המחיר יגיע "לא ל-1,000 אלא ל-1,500".

מה נכון בטענה

פוטין מתאר שינוי אמיתי. במשך עשרות שנים נמכר הגז הרוסי לאירופה בחוזים ארוכי טווח שהמחיר בהם הוצמד, באיחור של כמה חודשים, למחירי הנפט ומוצריו. בעשור האחרון אירופה עברה בהדרגה לתמחור לפי רכזות מסחר, ובראשן הרכזה ההולנדית TTF, שבה המחיר משתנה מיום ליום לפי היצע וביקוש. ובמנגנון כזה המחיר באמת מגיב מיד לכל זעזוע: תקיפה של מתקן, מכלית שנתקעת, מאגר שמתרוקן. ב-9 בספטמבר, לפי דיווחים בעיתונות הכלכלית בדרום קוריאה, עבר הגז האירופי 80 אירו למגה-ואט-שעה, לראשונה מאז ינואר 2023, על רקע עצירת הגז הנוזלי מקטאר בעקבות המלחמה עם איראן ותקיפות אוקראיניות במתקני גז רוסיים.

מה פוטין משמיט

יש בדבריו שלושה דברים שכדאי לשים לב אליהם.

ראשית, "המחיר היציב" שלו היה צמוד לנפט. הוא אומר זאת בעצמו: החוזים הרוסיים הוצמדו למחירי הנפט, ש"נקבעים במנגנוני שוק". כלומר, גם המחיר שפוטין מציג כחלופה לבורסה נשען בסוף על אותה מערכת שתיארנו למעלה: חוזה הברנט בלונדון וההערכה היומית של פלאטס. ההבדל הוא בקצב, לא בעיקרון.

שנית, המספרים. את 150–180 הדולר הוא מציג כמחיר שרוסיה גבתה מאירופה, אבל לא מצאנו לכך אישור במקור עצמאי, וזה גם לא מתיישב עם התחזיות של משרד הכלכלה הרוסי עצמו. לפי דיווח של The Moscow Times מדצמבר 2025, תקציב רוסיה לשנים 2026–2028 מניח מחיר של 356.70 דולר לאלף מטר מעוקב לאירופה ולטורקיה, לעומת 243.60 דולר לסין. גם ה-1,000 מעוגל כלפי מעלה: 80 אירו למגה-ואט-שעה הם כ-850 אירו לאלף מטר מעוקב.

שלישית, מי זעזע את השוק. בשיא של 2022 טיפס מחיר הגז האירופי לקרוב ל-4,000 דולר לאלף מטר מעוקב, לפי The Moscow Times, אחרי הפלישה לאוקראינה ובזמן שרוסיה עצמה קיצצה את הזרמת הגז לאירופה. ספק שמקצץ אספקה ואחר כך מצביע על הבורסה כאשמה במחיר, מספר רק חצי מהסיפור. ולפוטין יש כמובן אינטרס ברור בוויכוח: רוסיה היא הספקית שאירופה נטשה, והחזרה לחוזים ארוכי טווח היא בדיוק מה שהוא מציע.

ובכל זאת, השאלה שהוא מעלה נוגעת בלב הכתבה הזאת: האם מחיר שנקבע כל יום בחלון מסחר קצר, על ידי סוחרים, משקף את המצב הפיזי של השוק, או מגביר אותו. בנפט, כפי שראינו, התשובה של המערכת היא שכבות: בורסה עמוקה לרמה, הערכה של מטענים אמיתיים לפרטים. בגז, אירופה בחרה בבורסה, והחורף הקרוב יבחן את הבחירה הזאת.

והקונים? מחפשים ביטחון אנרגטי

בצד השני של המשוואה, מדינות שקונות אנרגיה מנסות לצמצם את התלות בשוק אחד או בספק אחד. דוגמה טרייה מהשבוע: ראש ממשלת קנדה מארק קרני ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הכריזו ב-22 באוקטובר באנקרה על שותפות אסטרטגית לשלוש שנים, ואנרגיה היא אחד מארבעת התחומים שלה. קרני סיכם את זה בציוץ: "שווקים חדשים. הגנה חזקה יותר. ביטחון אנרגטי גדול יותר."

New markets. Stronger defence. Greater energy security. We’re forging a new Canada–Türkiye Strategic Partnership.

— Mark Carney (@MarkJCarney) October 22, 2026

השורה התחתונה

מחיר הנפט הוא לא רק מחיר הספוט. מאחורי המספר שמופיע בכותרת יש כמה שכבות, ורק כולן יחד מספרות את הסיפור המלא: החוזה העתידי בבורסה, שבו נקבעת הרמה; ההערכה היומית של מחיר המטען הפיזי, שנקבעת בחצי שעה אחת בלונדון; והפערים שכל יצרן קובע לכל יעד בנפרד. מי שקורא רק את השכבה העליונה רואה מספר. מי שמבין את כל השכבות מבין גם למה אותה חבית עולה סכום אחר בטוקיו, ברוטרדם וביוסטון.

מקורות: אתר נשיא רוסיה, "תשובה לשאלת התקשורת", ניו דלהי, 11.9.2026 (kremlin.ru/d/80746) — תמליל ווידאו, ברישיון CC BY 4.0; The Moscow Times, 23.12.2025; Seoul Economic Daily ו-Dong-A Ilbo, 12–14.9.2026; ציוץ ראש ממשלת קנדה מארק קרני, 22.10.2026; S&P Global Platts — Dated Brent Price Assessment ו-Dated Brent Benchmark Statement; Bassam Fattouh, "An Anatomy of the Crude Oil Pricing System", Oxford Institute for Energy Studies, 2011; "Brent prices: Impact of PRA methodology on price formation", OIES, 2012; ICE Brent Crude Futures — נתוני מסחר 22–23.10.2026; EnergyNow, דוח מחירים 22.10.2026; Reuters דרך The Straits Times ו-The Business Times, 5.10.2026.

תמונת השער היא המחשה.