נשיא איראן מסעוד פזשכיאן נפגש ביום שלישי, 27 באוקטובר, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין, בשולי פסגת מדינות מייצאות הגז במוסקבה. מהפגישה לא יצא הסכם חתום. אבל כדי להבין מה באמת עובר בין מוסקבה לטהרן צריך להסתכל על המפה: כשהדרום של איראן חסום, הדלת הצפונית שלה נמצאת בידיים של רוסיה. ובאותם שבועות סין בונה את מעמדה בקצה האחר של המזרח התיכון, ליד תעלת סואץ.
מה קרה בפגישה
לפי אתר הקרמלין, לפני הפגישה המורחבת קיימו השניים שיחה בארבע עיניים "על המצב באזור". את המשלחת הרוסית הרכיבו, בין היתר, שר החוץ סרגיי לברוב, שר האוצר אנטון סילואנוב, שר האנרגיה סרגיי ציבילב, ראש השירות הפדרלי לשיתוף פעולה צבאי-טכני דמיטרי שוגאייב, ראש רוסאטום אלכסיי ליחצ'וב ומנכ"ל גזפרום אלכסיי מילר. ההרכב מלמד על סדר היום: כסף, אנרגיה, גרעין אזרחי ושיתוף פעולה צבאי-טכני.
- פוטין: המצב באזור "אינו יכול שלא לעורר דאגה". הסחר בין המדינות גדל ב-10.4% בשמונת החודשים הראשונים של 2026 (לעומת 21% ב-2025 כולה). בניית תחנת הכוח הגרעינית בבושהר נמשכת, ורוסיה "ממלאת את כל ההתחייבויות" שלקחה על עצמה.
- פזשכיאן: "אנחנו מסוגלים לפתור את כל הבעיות האזוריות בלי ארצות הברית". הוא מנה שיתוף פעולה גם בתחום הביטחוני, והודיע שהוסדרו הפרטים לפתיחת לשכה של רשת השידור הממלכתית הרוסית VGTRK בטהרן.
מה לא היה שם
- הסכם גז: ב-25 באוקטובר אמר ממלא מקום שר הנפט האיראני, חמיד בוורד, לסוכנות תסנים שהסכם החלפת גז (סוואפ) עם רוסיה "כמעט סגור", ושהביצוע תלוי בהשלמת צינור דרך אזרבייג'ן. עד הבוקר לא פורסם שנחתם.
- תיווך: בתחילת אוקטובר הציע פוטין לתווך בין איראן לארצות הברית. בפתיח שפרסם הקרמלין אין הצעה חדשה.
- הגנה: אמנת השותפות האסטרטגית מינואר 2025 לא כוללת חובת הגנה הדדית, ושום דבר שפורסם מהפגישה לא משנה את זה.
הדלת הצפונית: איך רוסיה מחזקת את האחיזה באיראן
הרקע הוא המצור הימי האמריקני על נמלי איראן, שחודש ב-14 ביולי. לפי מריטיים אקזקיוטיב, נמלי הדרום חסומים כמעט לחלוטין. לפני המלחמה עברו דרכם כ-80% מהסחר של איראן. לפי ניתוח של בלומברג על בסיס נתוני Kpler ו-Vortexa, יצוא הנפט הגולמי של איראן ירד מכמעט מיליון חביות ביום ביולי לאפס מאז סוף אוגוסט. ביום ה-100 למצור הודיע פיקוד המרכז האמריקני שנמנע מאיראן יצוא נפט בשווי 25 מיליארד דולר לפחות.
כשהדרום נסגר, איראן פנתה צפונה, אל הים הכספי. שם הצי האמריקני לא נוכח: אמנת הים הכספי מ-2018 אוסרת נוכחות של כוחות צבאיים ממדינות שאינן גובלות בו. והשותפה העיקרית בצד השני של הים היא רוסיה. כמה נתונים:
- בנמלי אסטרחן ואוליה הרוסיים עלה היקף המטען ב-72% בינואר–אוגוסט, ל-4.9 מיליון טון (לפי קומרסנט, דרך מכון יורקטאון).
- רוסיה שלחה לאיראן 2.4 מיליון טון תבואה בינואר–אוגוסט, עלייה של 70% (UkrAgroConsult).
- לפי איגוד התבואה האיראני, הנתיבים הצפוניים מספקים כיום 25%–30% מיבוא המזון של איראן, לעומת 5%–10% לפני כן.
- המחיר: הובלת טון תבואה מאסטרחן לאיראן עלתה עד סוף ספטמבר ל-110–115 דולר, פי 2.3 משנה קודם.
מעבר לים, רוסיה מממנת את החוליה החסרה ביבשה. מסילת רשת–אסטרה, 162 ק"מ בצפון איראן, היא הקטע האחרון של מסדרון התחבורה צפון–דרום, שמחבר את רוסיה דרך אזרבייג'ן לאיראן ולמפרץ. העלות: 1.6 מיליארד אירו, ומתוכם 1.3 מיליארד ממומנים על ידי רוסיה. לפי סגן מנכ"ל הרכבות הרוסיות, סרגיי פבלוב, הבנייה צפויה להתחיל ב-2027 ולהימשך שלוש שנים. החוזה לביצוע טרם נחתם. לפי סגן שר הדרכים האיראני, הוא ייחתם אחרי אישור המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן והרשויות ברוסיה.
ומה מכל זה מתחבר לפגישה בקרמלין? הגז יעבור בצינור דרך אזרבייג'ן, את הכור בבושהר בונה רוסאטום, את המסילה מממנת מוסקבה, ועכשיו גם הטלוויזיה הממלכתית הרוסית פותחת לשכה בטהרן. כל אחד מאלה הוא צינור נוסף שעובר דרך רוסיה. אנליסטים במכון יורקטאון ניסחו את זה כך: בין אם הים הכספי יעזור לטהרן לשרוד את המצור ובין אם לא, "רוסיה הופכת לשומרת הסף של הסחר הצפוני של איראן".
יש גם גבולות. הנמלים בים הכספי רדודים, הספינות קטנות, ולפי מריטיים אקזקיוטיב צריך כ-20 ספינות כספיות כדי להוביל את מה שספינה אוקיינית אחת מובילה. נפט גולמי בהיקפים גדולים הנתיב הזה לא יכול להוביל. ובחורף, כשהשיט בוולגה נסגר, הקיבולת יורדת עוד. על בושהר יש גם פער בין הגרסאות: פוטין אמר שהבנייה נמשכת, ואילו העיתון הרוסי איזבסטיה דיווח ב-19 באוקטובר שהעבודה באתר הושעתה בגלל ההסלמה.
ובאותו זמן בקהיר: שי ג'ינפינג ותעלת סואץ
ב-1–2 בספטמבר ביקר נשיא סין שי ג'ינפינג במצרים, לראשונה מזה עשור. נחתמו יותר מ-20 מסמכים, ושי הציג תוכנית של ארבע נקודות ל"ארכיטקטורת ביטחון חדשה" באזור. ההשקעה הסינית מרוכזת באזור התעשייה TEDA בעין סוחנה, בכלכלת תעלת סואץ. את התעלה עצמה מפעילה רשות התעלה המצרית, לא סין. פירטנו את הביקור כאן.
שבועיים אחר כך, ב-16 בספטמבר, אירח שר החוץ הסיני וואנג יי את שר החוץ האיראני עראקצ'י בבייג'ינג. לפי הודעת משרד החוץ הסיני, וואנג יי קרא "לפתוח את מצר הורמוז בהקדם", אמר שסין "לא רוצה לראות את המתיחות זולגת לתימן ולים האדום", וקבע שארכיטקטורת הביטחון הקיימת במזרח התיכון "לא מושלמת ודורשת רפורמה". זו אותה שפה שבה השתמש שי בקהיר.
חשוב לדייק: אין קשר ישיר בין ביקור שי בקהיר לבין ביקור פזשכיאן במוסקבה, ואין עדות לתיאום בין בייג'ינג למוסקבה בעניין. הקשר הוא במפה. שני המהלכים מתרחשים סביב שני צווארי הבקבוק של המזרח התיכון: הורמוז במזרח, וסואץ עם באב אל-מנדב במערב.
שני מיצרים, שתי מעצמות, שני אינטרסים שונים
סין רוצה מעברים פתוחים. לפי הערכת מריטיים אקזקיוטיב על בסיס נתוני Kpler, כ-90% מהנפט שאיראן ייצאה הלך לסין, ועכשיו הוא נעלם. לפי בלומברג, בתי זיקוק סיניים עברו לנפט עיראקי. וגם בים האדום סין מפסידה: הכנסות תעלת סואץ ירדו מ-10.2 מיליארד דולר ב-2023 ל-4 מיליארד ב-2024, ובשנת הכספים שהסתיימה ביוני 2026 עמדו על 4.67 מיליארד בלבד (אל-אהראם, בשם יו"ר רשות התעלה). לפי מקורות בממשלת תימן, החות'ים השלימו בספטמבר את ההשתלטות על אזור באב אל-מנדב. בשביל סין, הסחר שלה עם אירופה וההשקעות שלה במצרים תלויים בשקט בשני המיצרים.
רוסיה מרוויחה גם ממעברים סגורים. היא יצואנית אנרגיה, והנתיבים היבשתיים שלה דרך איראן הופכים לחשובים יותר ככל שהים מסוכן יותר. מסדרון צפון–דרום הוא תחליף אפשרי לנתיב הימי דרך סואץ. לפי משרד הדרכים האיראני, הוא אמור לקצר משלוח מהודו לרוסיה מיותר משישה שבועות לכשלושה. בפועל, הוא עדיין קטן: לפי הרכבות הרוסיות, עברו בו ברכבת 8.9 מיליון טון בינואר–ספטמבר 2026, עלייה של 9.6%. זה רחוק מאוד מתחליף לתעלה שבימים רגילים עובר בה כ-12% מהסחר העולמי.
במילים אחרות: סין צריכה שהמיצרים ייפתחו, ורוסיה בונה לאיראן חלופה יבשתית שתלויה ברוסיה. בזמן שבייג'ינג קוראת לטהרן לפתוח את הורמוז, מוסקבה מציעה לה דרך לחיות גם בלי הורמוז.
ההשלכות
- לאיראן: כל טון שעובר בים הכספי מגדיל את התלות ברוסיה, בשביל מזון, תשתית, גרעין ועכשיו גם תקשורת. ולרוסיה אין חובת הגנה כלפיה. המחיר כבר נראה בבית: לפי מריטיים אקזקיוטיב, שער הדולר הגיע ל-2,695,000 ריאל והאינפלציה ל-70%, שיאים של כל הזמנים.
- לרוסיה: קלף מיקוח. מוסקבה מחזיקה בטהרן ובו בזמן, כדברי פוטין בפסגה, "בוחנת שיתוף פעולה גם עם שותפים אמריקנים". דלת פתוחה לשני הכיוונים מגדילה את הערך שלה בכל משא ומתן עתידי עם וושינגטון.
- לסין: השפעה שהולכת ונשחקת על איראן. הנפט הזול שהייתה קונה ממנה חסום, וזה ששולט בנתיב הצפוני הוא רוסיה. ההימור הסיני עובר למערב, למצרים ולסואץ.
- למצרים: התעלה היא אחד ממקורות הדולר העיקריים שלה. רשות התעלה צופה הכנסות של 8 מיליארד דולר בשנת הכספים הנוכחית, יעד שדורש צמיחה של יותר מ-70% בשנה אחת. כל הסלמה בים האדום מרחיקה אותו.
- לשווקים: הנפט ממשיך לזרום דרך הורמוז בהיקף חלקי. לפי פיקוד המרכז, בשבוע שקדם ל-16 באוקטובר עברו במצר 400 כלי שיט ו-100 מיליון חביות. כל הסכם או תקיפה יזיזו את המספר הזה, ואיתו את מחירי הנפט וההובלה.
על מה לשים עין
- הורמוז: לפי ניו יורק טיימס, מתווכים קטאריים מנסים לגבש הסכם של ויתורים הדדיים על פני חמישה ימים: פתיחת המצר תמורת הסרת המצור. המחלוקת היא על הסדר.
- אחרי 3 בנובמבר: לפי דיווחים, בהם CNN, ארצות הברית וישראל שוקלות לחדש את התקיפות באיראן אחרי בחירות האמצע.
- חתימות: הסכם הגז עם רוסיה, וחוזה הביצוע של מסילת רשת–אסטרה. כל עוד אין חתימה, אלה הצהרות.
- החורף בוולגה: סגירת עונת השיט תצמצם את הנתיב הכספי בדיוק כשהלחץ על איראן גדל.
השורה התחתונה
הפגישה בקרמלין לא הניבה הסכם חתום או התחייבות ביטחונית. אבל מה שנבנה מסביב לה (תבואה בים הכספי, מסילה במימון רוסי, צינור גז דרך אזרבייג'ן, כור ברוסאטום ולשכת טלוויזיה רוסית) מצטבר לתמונה אחת: רוסיה הופכת לדלת הצפונית של איראן. סין, שהייתה הקונה הגדולה של הנפט האיראני, מחפשת יציבות ובונה את מעמדה ליד סואץ. בשתי הבירות מדברים על "ארכיטקטורה חדשה" באזור. בפועל, כל אחת מהן בונה אותה סביב מיצר אחר.
מקורות: אתר הקרמלין (27.10.2026); משרד החוץ הסיני (16.9.2026); Interfax, איזבסטיה, Trend (ספטמבר–אוקטובר 2026); בלומברג דרך Rigzone (19.10.2026); פיקוד המרכז האמריקני דרך Middle East Eye (22.10.2026); מריטיים אקזקיוטיב (28.9 ו-18.10.2026); מכון יורקטאון; UkrAgroConsult (1.10.2026); אל-אהראם (28.6 ו-20.9.2026); ערב ניוז (5.10.2026); Critical Threats (26.10.2026); רויטרס, AFP, TASS, IRNA, תסנים.
אין באמור המלצה להשקעה או ייעוץ השקעות.
תמונת השער היא המחשה.
מחיר שוק חי · מתעדכן אוטומטית
הקורס המלא של אדם אטיאס — מהמושגים הבסיסיים ועד ארנקים קרים, ניתוח טכני ומיסוי בישראל. להבין את המערכת, לא לרדוף אחרי כותרות.



