המחשה שנוצרה עבור הכתבה — לא צילום תיעודי.
בבוקר 7 באוקטובר 2023, כשהיקף מתקפת חמאס החל להתברר, ישראל נכנסה לאסון לאומי. לצד האובדן האנושי וההתמוטטות הביטחונית, התעוררה גם שאלה כלכלית: מה קורה למחירם של נכסים במדינה שהמציאות שלה משתנה בתוך שעות?
כעבור כמעט חודשיים עלתה שאלה מטרידה עוד יותר. מחקר אמריקני טען שפעילות מסחר בימים שקדמו למתקפה התאימה לאפשרות שסוחרים החזיקו במידע מוקדם. החשד היה שבזמן שהציבור הישראלי לא ידע מה עומד להתרחש, מישהו נערך להרוויח מהירידות שיבואו בעקבות האסון.
החשד לא הוכח. אבל הכלי שבמרכזו — מכירה בחסר, או שורט — מאפשר לעשות בדיוק את הדבר שמעורר כאן אי־נוחות: להרוויח מירידת ערך בזמן שאחרים סופגים את הפגיעה.
חמישה ימים לפני המתקפה
בדצמבר 2023 פרסמו רוברט ג׳קסון מאוניברסיטת ניו יורק וג׳ושוע מיטס מאוניברסיטת קולומביה את המחקר Trading on Terror?. החוקרים הצביעו על זינוק במכירות בחסר ב־2 באוקטובר בקרן EIS, העוקבת אחר מניות ישראליות ונסחרת בארצות הברית. הם בחנו גם מסחר במניות בתל אביב ובאופציות על חברות ישראליות, וטענו שהדפוסים שמצאו התאימו למסחר המבוסס על ידיעה מוקדמת. [1]
זו הייתה טענה על משמעותם האפשרית של נתוני מסחר. המחקר לא הציג זיהוי של סוחרים שקושרו למתקפה או תיעוד ישיר של המידע שהיה בידיהם. לכן אין בסיס להציג את הפרשה כהוכחה שחמאס עשה שורט על ישראל.
בהמשך התבררה טעות משמעותית בחישוב שנגע לבנק לאומי: מחירים שנקובים באגורות נקראו כאילו היו בשקלים. אומדן רווח תיאורטי של כ־3.2 מיליארד שקל תוקן לכ־32 מיליון שקל. גם לאחר התיקון, מדובר באומדן, ולא בתיעוד של רווח שמומש. [2]
רשות ניירות ערך מסרה שבדיקה שיזמה אחרי המתקפה, ובדיקה נוספת בעקבות המחקר, לא העלו חשש לפעילות חשודה בבורסה בישראל. לדבריה, יתרות השורט הממוצעות במניות בתל אביב דווקא ירדו לפני 7 באוקטובר. הרשות הדגישה שהבדיקה שלה נגעה למסחר בישראל בלבד. [2]
המחלוקת מחייבת זהירות לגבי הסיפור ההיסטורי. היא אינה משנה את העובדה הפיננסית: מי שמחזיק בפוזיציה מתאימה לפני ירידת מחירים יכול להרוויח ממנה.
איך ירידה הופכת לרווח
משקיע שקונה מניה מרוויח כאשר מחירה עולה. סוחר בשורט פועל בכיוון ההפוך: הוא שואל מניות, מוכר אותן, ובהמשך קונה אותן כדי להחזירן למלווה. אם קנה אותן בחזרה במחיר נמוך יותר, ההפרש יכול להישאר אצלו כרווח, לאחר העלויות. [3]
נניח, לצורך המחשה בלבד, שסוחר שואל 10,000 יחידות של קרן ומוכר אותן ב־100 דולר ליחידה. הוא מוכר ניירות בשווי מיליון דולר. לאחר משבר, מחיר היחידה יורד ל־80 דולר. רכישת אותן יחידות בחזרה עולה 800 אלף דולר: פער של 200 אלף דולר לפני עמלות, עלויות השאלה ותשלומים נוספים.
אם המחיר עולה במקום לרדת, אותו מנגנון פועל נגדו. בניגוד לקנייה רגילה ללא מינוף, שבה ההפסד מוגבל לסכום שהושקע, ההפסד האפשרי בשורט על מניה אינו מוגבל תיאורטית. עסקה כזאת דורשת גם בטוחות. היא יכולה להפסיד עוד לפני שהתרחיש שעליו הימר הסוחר מתממש. [3]
לכן עצם האפשרות להרוויח מירידות אינה מבטיחה רווח. התזמון, העלויות והיכולת להחזיק בפוזיציה חשובים לא פחות מהכיוון.
השוק מתמחר את העתיד מחדש
מלחמה או מתקפת טרור אינן חייבות להשמיד מפעל כדי לפגוע בשוויו. די בשינוי הציפיות: חשש מירידה במכירות, שיבוש בייצור, קשיי תחבורה, התייקרות במימון או חוסר ודאות לגבי משך המשבר.
מחקר של קרן המטבע הבינלאומית מצביע על כך שאירועים גיאופוליטיים משמעותיים עלולים להוריד מחירי מניות ולהעלות את פרמיית הסיכון של מדינות. הפגיעה יכולה לעבור גם למדינות אחרות דרך קשרי מסחר ופיננסים. [4]
התמחור עשוי להשתנות עוד לפני שמצטברים נתונים על הנזק. בעלי נכסים מבקשים לצמצם חשיפה; משקיעים חדשים דורשים מחיר נמוך יותר כדי לשאת את הסיכון. בשלב הזה, סוחר שכבר מחזיק בשורט עשוי להרוויח מירידת המחיר — גם אם הכלכלה טרם הראתה את מלוא הפגיעה בדוחותיה.
כך נוצר הפער החריף בין החוויה הציבורית לתוצאה הפיננסית: אותו אירוע יכול להיות אסון למדינה ומקור לרווח בחשבון מסחר.
גידור, הימור וידיעה מוקדמת
כדי להבין מה מספרת עסקת שורט, צריך להבין את התיק שבו היא נמצאת.
משקיע שמחזיק מניות רבות במדינה מסוימת עשוי לפתוח שורט על קרן העוקבת אחר השוק שלה. אם השוק ייפול, הרווח בשורט עשוי לצמצם הפסדים במניות. זו פעולת גידור: עסקה שמרוויחה בתוך תיק שבכללותו עדיין עלול להפסיד. שימוש אחר הוא הימור על ירידות, בלי החזקה מקבילה שמבקשים להגן עליה. שני השימושים מוכרים בשוק ההון. [3]
אפשרות שלישית, חמורה בהרבה, היא עסקה הנשענת על ידיעה מוקדמת על אירוע שטרם נודע לציבור. כאן שאלת המחקר משתנה: צריך לברר מי סחר, כיצד השיג את המידע ומה ידע בזמן העסקה.
שלוש האפשרויות יכולות להיראות דומות בנתונים מצרפיים. אותה מכירה עשויה להיות הגנה, תחזית שהתבררה כנכונה או שימוש במידע מוקדם. בלי ההקשר, קשה להבחין ביניהן.
למה גרף שורטים אינו התרעה ביטחונית
FINRA, הגוף המפקח על ברוקרים בארצות הברית, מבחין בין מחזור עסקאות המסומנות כמכירות בחסר לבין יתרת פוזיציות שורט פתוחות. עסקה שנפתחה ונסגרה באותו יום מופיעה במחזור, אך אינה בהכרח נשארת ביתרת השורט. הנתונים היומיים של FINRA גם אינם מאחדים את כלל זירות המסחר. [5]
מכאן ששיעור גבוה של מכירות בחסר ביום מסוים אינו מוכיח שאותו שיעור מהמשקיעים מהמר על קריסה, או שהחשיפה נשארה פתוחה עד לאירוע.
בדיקה רצינית צריכה לחבר בין שינוי בפוזיציות, היקף חריג ביחס לעבר, תזמון, עסקאות מקבילות והסברים חלופיים. כדי לטעון לידיעה מוקדמת, צריך להוסיף גם ראיות הנוגעות לסוחרים עצמם. ההבדל הזה הוא מהלקחים המרכזיים של פרשת 2023.
המחיר של מידע
פרשת השורט ערב 7 באוקטובר לא הוכיחה שמישהו הפך ידיעה על המתקפה לרווח. היא המחישה מדוע האפשרות הזאת דורשת בדיקה: השוק מאפשר להציב כסף בכיוון שבו אסון צפוי לדחוף מחירים.
אין צורך לדעת מראש על מתקפה כדי להרוויח ממשבר. אפשר להעריך סיכון על בסיס מידע ציבורי, לגדר השקעות או לסחור לאחר שהאירוע החל. אבל אם מידע על אירוע מתוכנן מגיע לסוחר לפני שהוא מגיע לציבור, נוצר פער עמוק בין מי שנחשף לסכנה לבין מי שמסוגל לתמחר אותה.
ביום השנה ל־7 באוקטובר, השאלה הכלכלית אינה תחליף לשאלות הביטחוניות והאנושיות. היא מוסיפה להן ממד: כשמדינה נפגעת, הפגיעה אינה מתורגמת להפסד אחיד לכולם. במערכת הפיננסית, יש פוזיציות שערכן עשוי לעלות דווקא כאשר הביטחון, האמון ומחירי הנכסים יורדים.
היכולת הזאת קיימת. השאלה אם מישהו ניצל אותה על בסיס ידיעה מוקדמת לפני 7 באוקטובר מחייבת ראיות שהמחקר והנתונים שנבחנו כאן לא סיפקו.
מקורות
[1] Jackson & Mitts — Trading on Terror?, SSRN, גרסה מתוקנת מדצמבר 2023
[2] גלובס — תגובת רשות ניירות ערך ותיקון חישוב הרווח בלאומי, דצמבר 2023
[3] SEC / Investor.gov — An Introduction to Short Sales
[4] IMF — How Rising Geopolitical Risks Weigh on Asset Prices
[5] FINRA — Short Interest: What It Is, What It Is Not
הכתבה נועדה למידע ולהסבר בלבד ואינה ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה בניירות ערך.
מחיר שוק חי · מתעדכן אוטומטית
הקורס המלא של אדם אטיאס — מהמושגים הבסיסיים ועד ארנקים קרים, ניתוח טכני ומיסוי בישראל. להבין את המערכת, לא לרדוף אחרי כותרות.
