קנדה נכנסת לעסקי הנשק: מה באמת כתוב בהסכם מאה השנים עם אוקראינה

* תמונת הנושא היא איור להמחשה בלבד. היא הופקה באמצעים גרפיים ואינה צילום או תיעוד של אירוע. הדמויות והמסמך המופיעים בה הם ייצוג גרפי, ואין בהם כדי לשקף מעמד, נוסח או אירוע בפועל.

ביום חמישי, 10 בספטמבר 2026, חתמו ראש ממשלת קנדה מארק קרני ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בקלגרי על „הצהרה לשותפות בת מאה שנים". הכותרות בעולם דיווחו על מחווה היסטורית. הטקסט עצמו מספר סיפור אחר, ומעשי הרבה יותר: קנדה נכנסת לעסקי הנשק, ואוקראינה היא כרטיס הכניסה.

מה נחתם בפועל

שתי הצהרות ולא הסכם. הראשונה — הצהרת שותפות מאה השנים; השנייה — הצהרה משותפת על העמקת שיתוף הפעולה בהגנה ובביטחון. הסעיף האחרון בטקסט הרשמי מנסח את מעמדו במילים שקשה לטעות בהן: „הצהרה זו היא ביטוי פוליטי של הכוונה האסטרטגית המשותפת של קנדה ואוקראינה". ההסכם עצמו, נכתב שם, אמור להיחתם עד דצמבר 2026 — במועד שנקבע כך שיחפוף לשלושים וחמש שנה להיותה של קנדה המדינה המערבית הראשונה שהכירה בעצמאות אוקראינה המחודשת.

כלומר: מה שנחתם בקלגרי הוא הצהרת כוונות עם לוח זמנים. מה שמעניין בה זה לא המאה שנים — אלא מה שנכנס לתוך שלושת החודשים שעד דצמבר.

הרחפנים: שליש מהייצור הקנדי

באותו יום הכריז קרני על הקמת „שוק הרחפנים הביטחוני" (DDIM) — פלטפורמה דיגיטלית לאומית שתחבר בין יצרנים לבין הצבא הקנדי, מודל שנבנה במפורש בהשראת Brave1 האוקראיני. בהודעה הרשמית נכתב כי בעלות הברית של קנדה יקבלו „גישה מועדפת לכ-400 ספקים קנדיים מהימנים".

לצד זה נחתמו חוזים ראשונים בהיקף של עד 50 מיליון דולר קנדי, שלפי ההודעה יגדילו פי עשרה את מספר הרחפנים שמפעיל הצבא הקנדי — שישה ספקים, מקוויבק ועד ססקצ'ואן. היעד המוצהר גדול בהרבה: יכולת ייצור של מיליוני רחפנים בתוך שנתיים. ומתוכם, אמר קרני לעיתונאים, שליש ילך לאוקראינה.

שימו לב למבנה העסקה, כי הוא החלק החכם בה. אוקראינה מספקת את מה שאין לאף אחד אחר במערב — ניסיון קרבי עדכני בהפעלת רחפנים בקנה מידה תעשייתי. קנדה מספקת מפעלים, תוכנה, בינה מלאכותית ומחצבים. ההודעה הרשמית מדגישה שהחוזים מחייבים שההדרכה, האחזקה והתחזוקה יתבצעו בקנדה. זו לא תרומה לאוקראינה. זו הקמה של תעשייה קנדית שאוקראינה משמשת לה גם שדה ניסויים וגם לקוח ראשון.

הכסף: בנק רב-לאומי חדש

בתוך הצהרת מאה השנים יושב סעיף שכמעט לא דווח: קנדה ואוקראינה יפעלו יחד עם שותפים להקמת DSRB — Defence, Security and Resilience Bank, „מוסד פיננסי רב-לאומי חדש" שתפקידו לגייס ולהזרים הון פרטי לביטחון קולקטיבי.

זה לא רעיון שנולד השבוע. משא ומתן על מסמכי היסוד הסתיים במונטריאול באפריל 2026, ושם נבחרה קנדה פה אחד כמדינה המארחת של מטה הבנק. ב-7 ביולי, בפסגת נאט״ו באנקרה, הכריזו מנהיגי תשע מדינות — קנדה, אלבניה, בלגיה, יוון, לטביה, לוקסמבורג, רומניה, טורקיה ואוקראינה — על כוונתם להקים אותו, במטרה להתחיל לפעול כבר ב-2027. המרכז האירופי שלו יהיה בלוקסמבורג.

המנגנון מוכר: הון נפרע והון „נדרש" (callable), בדיוק כמו בבנק העולמי, ועליו דירוג אשראי שמאפשר לגייס בשוק ההון בזול. המטרה המוצהרת היא להוזיל את עלות ההון לתעשיות הביטחון ולמדינות החברות. יש לזה גם תוצר לוואי מעניין: קרנות שאסור להן להחזיק מניות נשק מטעמי ESG יכולות לקנות בלי בעיה אג״ח של בנק רב-לאומי. הבעיה האתית לא נפתרה — היא נעטפה מחדש.

גרמניה, צרפת ובריטניה טרם הצטרפו.

קייֶלצֶה: הטאבו שנשבר

שבוע קודם לכן, בעיר קייֶלצֶה שבפולין, נפתח MSPO — יריד התעשייה הביטחונית השלישי בגודלו באירופה. המדינה המובילה של היריד השנה היא קנדה. לפי ההודעה של משרד ההגנה הקנדי, המשלחת מנתה 158 חברות ו-29 גופים ממשלתיים, בהשתתפות שלושה שרים: הגנה, סחר בינלאומי ותעשייה.

בכתבה שצולמה שם תיאר הכתב את המשמעות בצורה הישירה ביותר: „רק לאחרונה סוכנויות ממשלתיות ובנקים בקנדה היו מוכנים לתמוך בתעשיית הביטחון. במשך שנים זה היה טאבו". באותו ביקור נחתם מחדש הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני בין קנדה לפולין. הנתון שממחיש את הקצב: ב-2025 היקף יצוא הציוד הצבאי הקנדי לפולין הגיע ל-216.8 מיליון דולר — עלייה של 319% לעומת 2024.

הסעיף שמסביר את הכל

ואז מגיע הסעיף שבו ההצהרה חושפת את ההיגיון הפיננסי שמאחוריה. קנדה מתחייבת שם לפעול, יחד עם שותפות ה-G7, למגוון אפשרויות למימון צורכי אוקראינה — „לרבות מינוף מלוא הערך של נכסי הריבון הרוסיים המוקפאים".

המשמעות: מדובר בהצהרה שמחברת בין ייצור נשק משותף, בנק פיתוח חדש, מחצבים קריטיים — ומקור מימון שהוא נכסים של מדינה שלישית שהוחרמו. זו לא הערת שוליים; זו התשובה לשאלה מי משלם.

המחצבים

לצד ההצהרות הוכרזה „יוזמת מחצבים קריטיים" משותפת: מחקר, מיפוי הזדמנויות חדשות ופיתוח ייצור של מחצבים קריטיים בתוך אוקראינה. באותה נשימה מדברת ההצהרה על „שרשראות אספקה בעלות ערך מוסף".

מי שעקב אחרי הסכם המחצבים האמריקני-אוקראיני מזהה את התבנית מיד. ההבדל הוא בניסוח: אצל האמריקנים זה נקרא החזר על השקעה, אצל הקנדים זה נקרא שיתוף פעולה. הנכס הבסיסי הוא אותו נכס — האדמה של אוקראינה.

הצד השני של החשבון

ההכרזות שנלוו לחתימה מסתכמות בכ-1.07 מיליארד דולר קנדי: כ-350 מיליון למיירטי הגנה אווירית דרך מנגנון JUMPSTART האמריקני (כלומר קנדה מממנת רכש של נשק אמריקני, לא מוציאה מהמלאי שלה); כ-435 מיליון בערבויות הלוואה דרך הבנק האירופי לשיקום ופיתוח לרכישת גז לחורף; 200 מיליון בהלוואות מוזלות לשיקום; 23 מיליון לביטחון פנים ולמאבק בדיסאינפורמציה; 40.1 מיליון לוותיקי מלחמה; ו-10 מיליון נוספים לקרן תמיכת האנרגיה. סך התמיכה הקנדית באוקראינה מאז 2022 חצה בכך את רף 26 מיליארד הדולר.

שורה תחתונה

„שותפות בת מאה שנים" זו כותרת מצוינת. מה שנחתם באמת בקלגרי הוא מהלך של מדינה שמגלה שהתלות שלה בשוק אחד — השוק האמריקני — הפכה מנכס לסיכון, ומחליטה לבנות לעצמה תעשייה ביטחונית מלאה: מפעלים, שוק דיגיטלי, בנק ייעודי, שותפי יצוא באירופה, וגישה למחצבים. אוקראינה מקבלת נשק ומימון. קנדה מקבלת תעשייה. מי שמממן את החלק הגדול של החשבון, אם ההצהרה תתממש כלשונה, הוא הנכסים הרוסיים המוקפאים.

המספר שכדאי לסמן ביומן הוא לא מאה שנים. הוא דצמבר 2026 — המועד שבו ההצהרה אמורה להפוך להסכם מחייב.

מקורות: Global Affairs Canada — Canada-Ukraine Declaration for a 100-Year Partnership, נוסח רשמי מלא, נשלף 11.9.2026 · משרד ראש ממשלת קנדה — הודעה לעיתונות „Canada and Ukraine to scale up drone production", 10.9.2026 · משרד ראש ממשלת קנדה — Declaration on the Defence, Security and Resilience Bank, אנקרה, 7.7.2026 · משרד האוצר הקנדי, 29.4.2026 · Reuters, קלגרי, 10.9.2026 · Global Affairs Canada — „Canada advances defence partnerships in Poland", 10.9.2026 · משרד ההגנה הקנדי, קייֶלצֶה, 8.9.2026 · CBC News, כתבה מיריד MSPO.