"צריך להבין שיכולות להיות סנקציות, כולל סנקציות בנקאיות. צריך להכין כלכלה שיודעת לעקוף אותן." ארבעה ימים לפני הבחירות, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בראיון כלכלי שהוא כבר ביקש שיכינו תוכנית, ושמטבעות דיגיטליים ובלוקצ'יין הם אחת הדרכים. ברשתות זה הפך ל"נתניהו: עוברים לכלכלת קריפטו". הדברים שנאמרו בפועל זהירים יותר, אבל גם לא פחות מעניינים.
מה נתניהו אמר
הראיון ניתן ביום שישי, 23 באוקטובר, לרועי כ"ץ בערוץ 10, ערוץ הכלכלה. לפי הדיווח של ynet, נתניהו נשאל אם הוא מודאג מהצעדים הכלכליים שמדינות מערביות כבר נוקטות נגד ישראל, ומהאפשרות שיתרחבו למערכת הפיננסית. אלה הדברים, בתרגום מהדיווח באנגלית:
"ודאי שאני מודאג. צריך להבין שיכולות להיות סנקציות, כולל סנקציות בנקאיות. צריך להכין כלכלה שיודעת לעקוף אותן. ואתה יודע מה זה. אתה מכיר את המטבעות הדיגיטליים, ואני עובד גם על זה. ויש עוד דברים."
כשכ"ץ שאל אם הכוונה לטכנולוגיית בלוקצ'יין כחלופה, נתניהו ענה:
"כן, זו אחת הדרכים. וכבר ביקשתי שיכינו תוכנית."
מה הוא לא אמר, ומה עוד לא הוחלט
בצילומי מסך שמסתובבים בטלגרם הדברים מוצגים כ"ישראל צריכה להתכונן לסנקציות עולמיות ולעבור לכלכלת קריפטו". ב-X הופיעה אפילו טענה שנתניהו רמז למונרו ולביטקוין. בדברים כפי שדווחו אין לא את זה ולא את זה. נתניהו לא נקב במטבע מסוים, לא אמר שישראל "עוברת" לקריפטו, ולא פירט מה תכלול התוכנית או מי מכין אותה. מה שכן נאמר: הוא מתייחס לסנקציות בנקאיות כתרחיש אפשרי, רואה במטבעות דיגיטליים ובבלוקצ'יין אחד הכלים להתמודד איתו, ואומר שכבר הורה להכין תוכנית.
"תתרגלו": הסיוע האמריקני
באותו ראיון חזר נתניהו על עמדה שהוא מציג כבר כמה חודשים, הפעם בניסוח חד במיוחד:
"אם אתם חושבים שנמשיך לקבל את מה שהשגתי פעמיים, עשרות מיליארדי דולרים בסיוע אמריקני לתקציב הביטחון, תתרגלו לכך שלא, כי אמריקה השתנתה. זה נגמר. זה רק עניין של זמן."
הסכם הסיוע הנוכחי, מזכר ההבנות לעשור, מסתכם ב-38 מיליארד דולר ופג בשנת 2028. כבר בינואר 2026, בראיון ל"אקונומיסט", אמר נתניהו שהוא רוצה להוריד את הסיוע הביטחוני לאפס בתוך עשור.
הרקע: הסנקציות כבר כאן
הדברים נאמרים על רקע לחץ כלכלי גובר. מאגר של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), שעוקב אחרי סנקציות והגבלות על ישראל, מונה נכון ל-18 באוקטובר 139 צעדים ב-64 מדינות וגופים. 111 מהם מוגדרים פעילים, ותשעה נוספים מוצעים או מתוכננים. בפילוח מוקדם יותר של הנתונים, כ-40 מהצעדים היו פיננסיים, בערך שליש מהכלל. המכון עצמו מדגיש שמספר הצעדים אינו מעיד על חומרתם.
באותו שבוע חתמו יותר מ-60 כלכלנים, אנשי אקדמיה ובכירים לשעבר בשירות הציבורי על מכתב אזהרה של פורום הכלכלנים, שלפיו צעדים בינלאומיים נגד ההתנחלויות עלולים להתרחב לכלכלה הישראלית כולה. וב-15 באוקטובר אמרה יו"ר IBI קרנות נאמנות, אלה אלקלעי, בראיון לכלכליסט, שמדובר ב"סיכון כלכלי בסדר גודל שלא הכרנו", והזהירה מ"אפקט מצנן": מוסדות פיננסיים בעולם שמהדקים את הבדיקות מול גופים ישראליים עוד לפני שעובר חוק כלשהו.
מה המשמעות לכלכלה הישראלית
מטבעות דיגיטליים ובלוקצ'יין הוצגו בעבר בעיקר ככלי שמדינות תחת סנקציות, כמו רוסיה ואיראן, משתמשות בו כדי לעקוף את מערכת הסליקה הדולרית. הפעם ראש ממשלה של מדינה מערבית, שתלויה עמוקות במערכת הבנקאית הבינלאומית, מזכיר אותם בפומבי כחלק מתוכנית מגירה. כמה זה רציני, ומה תכלול התוכנית, עוד לא ידוע. מה שכבר ברור: את השאלה "מה קורה אם ינתקו אותנו מהבנקים" שואלים עכשיו גם בלשכת ראש הממשלה.
הציטוטים בכתבה מתורגמים מהדיווח של ynetnews; הנוסח המדויק בעברית מופיע בסרטונים המוטמעים.
תמונת השער היא המחשה.
מקורות: ynetnews, "‘Get used to it’: Netanyahu warns US military aid will end, eyes blockchain to bypass sanctions", 23.10.2026; ראיון לרועי כ"ץ, ערוץ 10 (יוטיוב: הראיון המלא וקליפ "בלוקצ'יין הוא אחד הפתרונות"), 23.10.2026; מאגר הסנקציות של JPPI כפי שדווח ב-ynetnews (תמונת מצב 18.10.2026); Calcalist/Ctech, ראיון עם אלה אלקלעי, 15.10.2026; כאן חדשות ודבר, ראיון נתניהו ל"אקונומיסט", 9–10.1.2026.
ארבע שעות אישיות במשרדי קריפטונייט: פתיחת חשבונות מסחר בארץ ובחו״ל, הגדרת ארנק קר, וביצוע פעולת המסחר הראשונה שלך.
לפרטים ולתיאום ←
