ברשתות מסתובב בימים האחרונים פוסט שלפיו "10 טריליון דולר נמחקו מהבורסות בעולם" מאז שיאי השנה. כשבודקים את המספרים, מתגלה שהסיפור האמיתי הוא לא הסכום הכולל. הסיפור הוא הפער: הבורסות של קוריאה ואינדונזיה איבדו כמעט מחצית מערכן, ובוול סטריט הירידה מהשיא לא מגיעה ל-3%.
תמונת השער היא המחשה.
מה באמת קרה, מדד אחר מדד
- קוריאה הדרומית (KOSPI): ביום שישי, 23 באוקטובר, המדד נסגר על 5,550.30 נקודות, כ-39% מתחת לשיא של 9,114.55 מ-22 ביוני. במהלך אותו יום הוא ירד עד 5,305.98, כ-42% מתחת לשיא, ובסוף היום סגר בעלייה של 0.3%.
- אינדונזיה (JCI): המדד הגיע לשיא של 9,134 נקודות בינואר. ב-19 באוקטובר הוא ירד אל מתחת לרף של 5,000 נקודות, כלומר כ-45% מתחת לשיא. ב-16 באוקטובר לבדו ירד המדד ב-11.6%, הירידה היומית החדה ביותר מאז 1998.
- יפן (ניקיי 225): המדד נסגר ב-23 באוקטובר על 62,693 נקודות, כ-13% מתחת לשיא הסגירה של 72,366 מיוני. בשבוע האחרון לבדו ירד המדד בכ-4%.
- הונג קונג (האנג סנג): ב-23 באוקטובר עלה המדד ב-0.7% ל-23,093 נקודות. בסיכום השבוע הוא ירד ב-4.5%, וביום חמישי נגע בשפל של שבעה חודשים.
- ארה"ב (S&P 500): המדד נסגר על 7,623.68 נקודות, 2.5% מתחת לשיא הסגירה מ-6 באוקטובר. מתחילת השנה הוא עדיין בעלייה של 11.4%.
למה דווקא קוריאה ואינדונזיה
הגורמים לנפילה שונים בשתי המדינות.
קוריאה: לסמסונג ול-SK Hynix יחד יש משקל של כמעט מחצית מה-KOSPI. לכן הספק בכדאיות ההשקעות העצומות בבינה מלאכותית, ובעיקר בשאלה מי יממן אותן כשהריבית גבוהה, פוגע בקוריאה ישירות. על פי נתוני בורסת קוריאה, בחודש אוקטובר ירד ה-KOSPI יותר מכל מדד מרכזי אחר בעולם. באותה תקופה ה-S&P 500 ירד בכ-2% בלבד.
אינדונזיה: שם הטריגר הוא מקומי. ב-16 באוקטובר הודיעה MSCI, חברת המדדים שעל פיה פועלות קרנות השקעה בהיקף של טריליונים, שהיא שוקלת להוריד את אינדונזיה מ"שוק מתעורר" לסטטוס "Standalone". אם ההחלטה תתקבל, מניות אינדונזיה ייצאו מהמדדים העולמיים, והקרנות שעוקבות אחריהם יחויבו למכור אותן. MSCI הבהירה שההחלטה הסופית תתקבל עד סוף יוני 2027.
הזווית שלנו: יציאה הגנתית לפני סערה?
יש דרך אחרת לקרוא את המספרים האלה. כשכסף זר יוצא בבת אחת ובהיקף חריג מאזורים מסוימים, אפשר לראות בזה צעד הגנתי בניהול סיכונים ולא רק תגובה לדוחות או לריבית. בקוריאה, למשל, המשקיעים הזרים מכרו נטו שמונה ימי מסחר ברציפות עד 15 באוקטובר.
ההשערה שלנו היא שגופי השקעה גדולים מעריכים שיש סבירות גבוהה לתרחיש קיצון. בתרחיש הזה תקיפה ישראלית-אמריקנית חריפה באיראן תגרור תגובה מסונכרנת נגד המערב במקומות אחרים בעולם. צפון קוריאה עלולה לתקוף את דרום קוריאה, סין עלולה לפעול נגד טייוואן, וייתכן שתיפתח גם חזית בין פקיסטן להודו. במקרה כזה כל האזור עלול להתלקח, ומי שיצא ממנו מוקדם יהיה מוגן.
אם ההשערה נכונה, היציאה מאסיה היא לא פאניקה. היא תנועה מתואמת של כסף גדול, שקיבל "הדס-אפ" או הגיע לאותה הערכה בעצמו, ויצא מאזורי הסיכון לפני שאחרים הבינו מה קורה. אין לנו ראיה ישירה לכך. מדובר בהערכה, אבל כדאי לעקוב אחרי הכיוון שבו הכסף זורם.
ומה עם 10 הטריליון?
הפוסט הוויראלי לא מציין מקור, לא את השיטה שבה חושב הסכום ולא את התאריכים. סכומי הדולר בו גם משתנים מגרסה לגרסה: באחת נכתב שמקוריאה לבדה נמחקו 2.96 טריליון דולר, ובאחרת 1.15 טריליון. חלק מאחוזי הירידה שבו קרובים למספרים בפועל, כמו אינדונזיה וארה"ב. חלק אחר מוגזם: לקוריאה מיוחסת ירידה של 43% במקום כ-39%, וליפן ירידה של 15.5% במקום כ-13%. את הסכום הכולל לא הצלחנו לאמת.
מה בהמשך
השבוע הקרוב עמוס: ב-27–28 באוקטובר מתכנס הפדרל ריזרב להחלטת ריבית. SK Hynix מפרסמת את הדוח הרבעוני ב-28 באוקטובר וסמסונג ב-29 באוקטובר. מיקרוסופט, אלפבית ואמזון מדווחות גם הן השבוע. מהדוחות שלהן יתברר אם הענקיות האמריקניות ממשיכות להוציא סכומי עתק על תשתיות AI, ואת ההוצאה הזו הבורסה של סיאול מתמחרת יותר מכל שוק אחר.
מקורות: בורסת קוריאה דרך MoneyToday ו-KED Global (23.10); Jakarta Globe ורויטרס (16–19.10); Yahoo Finance ו-FRED (נתוני ניקיי, 23.10); Japan Times; הבורסה של הונג קונג (hsi.com.hk); AP ו-CNBC (סגירת וול סטריט, 23.10); Seoul Economic Daily. אחוזי הירידה מהשיא חושבו מנתוני הסגירה. הכתבה אינה ייעוץ השקעות.
מחיר שוק חי · מתעדכן אוטומטית
הקורס המלא של אדם אטיאס — מהמושגים הבסיסיים ועד ארנקים קרים, ניתוח טכני ומיסוי בישראל. להבין את המערכת, לא לרדוף אחרי כותרות.
