טראמפ באו״ם: אין ממשלה עולמית, ולכן אין גם מסים עולמיים

נאום של נשיא אמריקני בעצרת הכללית של האו״ם נמדד בדרך כלל לפי המלחמות שהוא מזכיר. הנאום של דונלד טראמפ ביום שלישי הזכיר שמונה. אבל מתחת לכותרות על איראן ועל עזה הונחה בו תזה כלכלית אחת, שחזרה על עצמה ארבע פעמים בהקשרים שונים: אין ממשלה עולמית, ולכן אין גם גבייה עולמית, רגולציה עולמית או ניהול עולמי.

המשפט שמארגן את כל השאר

הציטוט המרכזי בנאום, מבחינה כלכלית, הוא קצר: ״אין ממשלה עולמית, וכל עוד אני נשיא לא יהיו מסים עולמיים.״

סביב המשפט הזה טראמפ מנה שורה של מהלכים שכולם נגזרים ממנו — וכל אחד מהם הוא החלטה כלכלית, לא הצהרה רטורית.

ארבע זירות, אותו עיקרון

1. מס הפחמן על הספנות

טראמפ אמר שממשלו מנע מהארגון הימי הבינלאומי להקים מס פחמן עולמי על הספנות, שלדבריו היה מייקר את עלויות השילוח הבינלאומי.

ההקשר המאומת: באוקטובר 2025 קרסה ההצבעה באותו ארגון על מנגנון שכונה ״מס הפחמן העולמי הראשון״, אחרי לחץ אמריקני מתועד. ועדת הסביבה הימית של הארגון אמורה להתכנס שוב באוקטובר 2026 להצבעה נוספת — כלומר הנושא נדחה, לא הוכרע.

2. תקציב האו״ם

לדבריו קוצץ תקציב האו״ם ב-15% ב-2026, ובוטלו יותר מ-4,000 משרות. הוא תיאר זאת כחלק מרפורמה נרחבת, ותקף את מה שכינה ״אג׳נדה שמאלנית קיצונית של בירוקרטים גלובליסטיים״.

3. גרינלנד

טראמפ אמר שההסכם שנחתם באותו יום מעניק לארצות הברית ״שליטה קבועה בביטחון ובכל שאר הצרכים בשטח הזה״, והוסיף: ״שום יריב של ארצות הברית לא יורשה עוד להקים נוכחות צבאית בגרינלנד, או לבצע בה השקעות רגישות, ללא אישורנו בכתב״.

הנוסח החתום עצמו מנוסח אחרת — הוא מאשרר את ריבונות דנמרק, והאיסור על השקעות חל על מי שאינו מנאט״ו או מהאיחוד האירופי, באכיפה של גרינלנד. הפער בין ההצהרה לנוסח פורט בכתבה נפרדת שפורסמה כאן הבוקר.

4. הבינה — ושינוי השם

טראמפ הודיע שארצות הברית דוחה מה שכינה ״מזימה גלובליסטית״ לשלוט בבינה המלאכותית, ובאותה נשימה הודיע על שינוי טרמינולוגי: ״השימוש במילה מלאכותית גורם לאינטליגנציה להישמע מזויפת, והיא לא מזויפת״. לדבריו, ״כל מסמכי ארצות הברית ישונו לשימוש במונח המדויק הרבה יותר, super, במקום artificial״ — כלומר בינת-על, ובקיצור SI.

הוא הוסיף שארצות הברית לא תחנוק את צמיחת הטכנולוגיה, ותיאר אותה כגדולה מהמהפכה התעשייתית.

הקטע מהנאום

@the.australian

תיעוד הנאום כפי שפורסם על ידי The Australian, 22.9.2026. הציטוטים בכתבה תומללו מתוכו.

הצד השני של אותו מטבע: עסקאות דו-צדדיות

לצד דחיית המנגנונים הרב-צדדיים, הנאום הציג שורה של הסכמים בילטרליים. הבולט שבהם מבחינה כלכלית הוא עסקת הנפט עם ונצואלה, שטראמפ תיאר כ״עסקת הנפט הגדולה בהיסטוריה״ בהיקף של 65 מיליארד חביות. הוא הוסיף שארצות הברית וונצואלה יחד מהוות יותר מ-60% מהנפט בעולם.

הנתון האחרון הוא טענה שלו ולא נתון שאומת כאן; לא מצאנו מקור ציבורי שמאשר אותו במתכונת שבה נאמר.

מה זה אומר למי שמסתכל על מספרים

שלוש ההחלטות הראשונות — מס הספנות, תקציב האו״ם, וטו ההשקעות בגרינלנד — חולקות מבנה זהה: הן מוציאות סמכות כלכלית מידיו של גוף רב-צדדי ומחזירות אותה למשא ומתן בין מדינות. זה לא ויכוח על סכומים. זה ויכוח על מי מחזיק בעט.

למי שסוחר, מייבא או משלם ביטוח ימי, ההבדל מעשי: מנגנון עולמי הוא עלות ידועה וצפויה מראש, ואילו הסדר בילטרלי הוא עלות שמשתנה עם היחסים בין שתי בירות.

• ״אין ממשלה עולמית, וכל עוד אני נשיא לא יהיו מסים עולמיים״
• מס הפחמן על הספנות — נדחה; הצבעה נוספת צפויה באוקטובר 2026
• תקציב האו״ם — קוצץ ב-15% לדבריו, יותר מ-4,000 משרות בוטלו
• הבינה המלאכותית משנה שם רשמי בארצות הברית ל״בינת-על״ (SI)
• ונצואלה: 65 מיליארד חביות, לפי הצגתו

מקורות: דיווחי India Today ורויטרס על נאום הנשיא בעצרת הכללית ה-81 של האו״ם, 22.9.2026; תיעוד וידאו של הנאום כפי שפורסם על ידי The Australian, 22.9.2026, שממנו תומללו הציטוטים על הבינה ועל איראן; דיווחי CNN ו-E&E News על קריסת ההצבעה בארגון הימי הבינלאומי באוקטובר 2025 ועל מועד ההצבעה החוזרת. נוסח הסכם גרינלנד: פרסום הבית הלבן, 22.9.2026. שליפה ואימות: 23.9.2026, 07:40 שעון ישראל. תצלומים: דיוקן רשמי של נשיא ארצות הברית (נחלת הכלל) ואולם העצרת הכללית (ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0).

אין באמור ייעוץ השקעות, ייעוץ משפטי או המלצה לפעולה. הכתבה מדווחת על תוכן נאום ועל הקשרו המתועד, ואינה מעריכה השלכות עתידיות.