ביום הבחירות לקונגרס, בראיון בוקר לפוקס ניוז, הודיע דונלד טראמפ שארצות הברית מפסיקה את הסיוע הצבאי השנתי לישראל, כ-4 מיליארד דולר, כבר בסוף השנה. "הם לא צריכים את זה", אמר, והוסיף שנתניהו הוא שהעלה את הרעיון. בירושלים הופתעו מלוח הזמנים, לא מהכיוון: נתניהו מדבר על פרידה מהסיוע כבר שלושים שנה. זה הסיפור של 78 שנות תמיכה, של מי שרצה לסיים אותה, ושל המחיר שישראל תשלם עכשיו מכיסה.
מה טראמפ אמר
הראיון שודר ביום שלישי, 3 בנובמבר, בבוקר יום הבחירות לאמצע הקדנציה. לפי CNN, טראמפ קשר את ההחלטה ישירות לפוליטיקה האמריקאית: "זו נקודת דיבור גרועה, כי כשאומרים 'למה שלא ניתן לכולם 4 מיליארד דולר?'… ישראל היא מספר אחת שלנו; אנחנו נותנים לה יותר מלכל אחד אחר, והיא כבר לא צריכה את זה". הוא שאל למה הרפובליקנים צריכים לספוג את הביקורת ממועמדים כמו עבדול אל-סייד, המועמד הדמוקרטי לסנאט במישיגן.
לפי "ישראל היום", טראמפ אמר: "ביבי נתניהו ואני עשינו עסקה… נתנו להם ארבעה מיליארד דולר. אנחנו עדיין נותנים, אבל זה נגמר בסוף השנה". הוא הוסיף שארצות הברית תעמוד לצד ישראל אם תזדקק לכך. לפי AP, הסיוע ייפסק ב-2027, אבל מכירות הנשק לישראל יימשכו: ישראל תקנה, לא תקבל.
שתי הסתייגויות חשובות. ראשית, ההסכם הנוכחי, מזכר ההבנות (MOU) מ-2016, תקף עד סוף 2028, והקונגרס הוא שמקצה את הכסף בפועל. לא ברור איך טראמפ מתכוון לבצע את ההפסקה. שנית, גורמים אמריקאים לשעבר שדיברו עם CNN פקפקו בכך שהממשל אכן יעמוד בהודעה, במיוחד אם הלחימה מול איראן תתחדש.
78 שנה בקצרה: איך נבנה הסיוע
ארצות הברית הכירה בישראל דקות אחרי הכרזת העצמאות ב-1948, אבל הסיוע הצבאי הגדול הגיע מאוחר יותר. נקודת המפנה הראשונה הייתה מלחמת יום הכיפורים: ב-1973 הפעיל ממשל ניקסון את "מבצע ניקל גראס", רכבת אווירית של נשק ותחמושת לישראל באמצע המלחמה. ב-1981 נחתם הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין המדינות.
משם הסיוע עבר למסגרת של הסכמים לעשור:
- 1998, הסכם ראשון לעשור: כ-21.3 מיליארד דולר, ומינימום של כ-2.7 מיליארד דולר בשנה מ-1999.
- 2008, הסכם שני: כ-32 מיליארד דולר לפי ויקיפדיה, ומינימום של 3 מיליארד דולר בשנה מ-2009.
- 2016, הסכם שלישי (ממשל אובמה): 38 מיליארד דולר לשנים 2019–2028. מתוכם 3.3 מיליארד דולר בשנה מימון צבאי, ועוד 500 מיליון דולר בשנה להגנה מפני טילים: כיפת ברזל, חץ וקלע דוד.
במקביל ישראל קיבלה גם סיוע כלכלי, אזרחי, שהופסק בהדרגה בסוף שנות ה-2000. על התקדים הזה הצביע מזכיר המדינה מרקו רוביו ביוני: ישראל רוצה לצאת מהסיוע הצבאי "כמו שעשתה עם הסיוע הכלכלי לפני עשור וחצי".
בסך הכול, לפי ויקיפדיה, ישראל קיבלה עד פברואר 2022 כ-150 מיליארד דולר במונחים נומינליים, יותר מכל מדינה אחרת. במונחים מותאמי אינפלציה, לפי המועצה ליחסי חוץ (CFR) כפי שצוטטה ב-AFP, מדובר ביותר מ-300 מיליארד דולר מאז 1948. לפי אותו מכון, ב-2024, בזמן המלחמה בעזה, הסיוע הצבאי הגיע לשיא של עשרות שנים.
פרט שחשוב להבין: רוב הכסף לא עובר לישראל במזומן. הוא חייב לשמש לרכש מהתעשייה האמריקאית. כלומר, הדולרים חוזרים בעיקר ליצרני הנשק בארצות הברית. כך נקנו, בין השאר, מטוסי F-35, מטוסי F-15 חדשים ומטוסי תדלוק KC-46.
נתניהו אמר את זה קודם
טראמפ טוען שהרעיון הגיע מנתניהו, והתיעוד הציבורי תומך בכך שנתניהו מקדם את הכיוון הזה כבר זמן רב:
- 10 ביולי 1996: בנאומו הראשון בפני שני בתי הקונגרס, כראש ממשלה טרי, הציב נתניהו יעד של עצמאות כלכלית לישראל ושל צמצום הדרגתי של הסיוע הכלכלי האמריקאי. הסיוע הכלכלי אכן הופסק בהדרגה בשנים שאחר כך.
- דצמבר 2025: נתניהו הודיע שישראל תשקיע 350 מיליארד שקל (כ-110 מיליארד דולר) בעשור הקרוב בתעשיית נשק עצמאית. לדבריו, המטרה היא "לצמצם את התלות בכל גורם, כולל בעלי ברית".
- ינואר 2026, ראיון ל"אקונומיסט": "התבגרנו ופיתחנו יכולות מדהימות, ולכן אני רוצה לצמצם בהדרגה את הסיוע הצבאי בתוך עשר השנים הקרובות". לפי "ישראל היום", נתניהו הציג את זה לטראמפ כבר בביקור במאר-א-לאגו בדצמבר.
- מאי 2026, "60 דקות" ב-CBS: "אני חושב שהגיע הזמן שנגמל מהתמיכה הצבאית שנותרה". לדבריו, ביקש מטראמפ להוריד את התמיכה הכספית בהדרגה "לאפס".
- 1 ביוני 2026: במכתב לחבר הקונגרס הרפובליקני מרלין סטוצמן, שיזם החלטה לסיום הסיוע הישיר, כתב נתניהו: "הגיע הזמן לעבור ממקבל סיוע לשותף".
- יוני 2026: רוביו אישר בוועדת ההקצבות של בית הנבחרים שישראל הציעה "לרדת מהמספרים שהיא מקבלת עכשיו, בכל שנה קצת פחות, עד שהמספר יגיע לאפס", בתוך עשור. כמעט באותו זמן כתב השגריר מייק האקבי ב-X: "מזכר ההבנות החדש עם ישראל מסיים את הסיוע ויתבסס על סחר".
ההבדל בין התוכנית של נתניהו לבין ההודעה של טראמפ הוא לוח הזמנים. נתניהו דיבר על עשור של ירידה הדרגתית ועל מעבר לקרן משותפת למחקר ופיתוח. טראמפ מדבר על סוף השנה.
למה זה נגמר עכשיו
דעת הקהל האמריקאית השתנתה. לפי סקר של מרכז פיו ממרץ, שצוטט ב-AFP, כ-60% מהמבוגרים בארצות הברית מחזיקים כיום בעמדה שלילית כלפי ישראל. ההתנגדות לסיוע מגיעה משני צדי המפה: בשמאל הדמוקרטי, ובאגף ה"אמריקה תחילה" של הימין. אהרון דייוויד מילר, לשעבר מתווך אמריקאי במזרח התיכון, הזכיר ב-CNN את טאקר קרלסון, את מרג'ורי טיילור גרין ואת סגן הנשיא ג'יי די ואנס עצמו.
הכלכלה הישראלית גדלה. לפי נתוני קרן המטבע שצוטטו ב-AFP, התמ"ג של ישראל עלה מכ-320 מיליארד דולר ב-2016, כשנחתם ההסכם, לכ-720 מיליארד דולר צפויים ב-2026. משקל הסיוע בתקציב הביטחון ירד בהתאם. AFP מעריכה אותו בפחות מ-8% מתקציב הביטחון המתוכנן ל-2026, שמגיע לכ-143 מיליארד שקל. אבישי בן ששון-גורדיס מ-INSS העריך בכלכליסט כ-15%. הפער נובע ככל הנראה מהגדרת הבסיס: איזה תקציב בדיוק נמדד.
החשבון של נתניהו. לפי כלכליסט, ההיגיון בסביבת נתניהו היה שאם ישראל תוותר על הסיוע מיוזמתה, יהיה קל יותר לתומכיה לתמוך בה, ומתנגדיה לא יוכלו להציג את ביטול הסיוע כהישג. היסטוריון הצבא דני אורבך אמר ל-AFP: "תמיד טוב לעצור את עצמך לפני שמכריחים אותך".
הביקורת הדמוקרטית
בבחירות האלה הסיוע לישראל היה אחת הסוגיות הנפיצות במחנה הדמוקרטי. לפי PolitiFact, ביולי הצביעו כמעט מחצית מחברי בית הנבחרים הדמוקרטים בעד הפסקת הסיוע. ההצעה נפלה בגלל התנגדות הרפובליקנים.
מישיגן. עבדול אל-סייד, שגבר בפריימריז על חברת הקונגרס האלי סטיבנס הנתמכת בידי איפא"ק, הפך את הסיוע לנושא כלכלי. בפודקאסט עם ג'ון סטיוארט אמר: "הכסף שאנחנו מוציאים כדי לסבסד אפרטהייד בגדה המערבית הוא כסף שצריך להיות מושקע בווסט סייד" של דטרויט. הוא כינה את המלחמה בעזה "ג'נוסייד". לפי AP, הוא אמר גם שהוא מתנגד למימון צבאות זרים באופן כללי: "זו ישראל. זו גם מצרים. זו גם סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות".
מיין. לפי "אלגמיינר", טרוי ג'קסון, המועמד הדמוקרטי לסנאט, האשים את ישראל ב"ג'נוסייד" באספת תושבים, והתחייב שלא יצביע בעד סיוע צבאי נוסף לה.
התוצאה. לפי תחזיות AP שצוטטו ב-JTA, הדמוקרטים זכו ברוב בסנאט ובבית הנבחרים. לפי תחזית DDHQ שפרסם בלומברג, אל-סייד ניצח במישיגן. JTA כתבה שקונגרס דמוקרטי יוכל לקדם הגבלות על מכירות נשק לישראל. ההגבלות האלה, לא הסיוע עצמו, עשויות להיות הזירה הבאה.
הקמפיין: "הסיוע מממן ג'נוסייד"
בשבוע האחרון של הקמפיין התפרסמה במישיגן מודעה של Rebellion PAC, ועד פעולה פוליטי שהקים איש התקשורת צ'נק אויגור. לפי PolitiFact, המודעה מציגה זוג בסופרמרקט מודאג מהמחירים. האישה אומרת לבעלה לא לקנות ביצים, כי "אנחנו צריכים לשים בצד את ה-7 דולר האלה להרג פלסטינים". בסופה מוצגת תמונה של נתניהו, והקריין אומר ש"עבדול אל-סייד בשבילך".
לפי PolitiFact, הוועד הוציא על המודעה הדיגיטלית כ-1,000 דולר בלבד, והיא לא שודרה בטלוויזיה אלא במסגרת סיקור חדשותי. גרסה דומה הופיעה כבר ב-2024, כשאויגור התמודד לנשיאות. קמפיין אל-סייד התנער ממנה ואמר שאינו קשור לוועד. האלי סטיבנס כינתה אותה, לפי הניו יורק טיימס, "הפחדה בנושא ישראל", וכתבה שהמודעה "לא המציאה את הטיעון שלה" אלא המחישה טיעון שאל-סייד עצמו השמיע. ישראל דוחה את האשמות הג'נוסייד ופשעי המלחמה, וטוענת שצה"ל פועל להרחקת אזרחים לפני תקיפות.
כאן נכנס החשבון של טראמפ. הוא אמר במפורש שלא ייתן לנושא להמשיך לשמש נקודת דיבור נגד הרפובליקנים. כשאין סיוע, אין "7 דולר" מהקופה.
המחיר לישראל
בירושלים ההודעה הפתיעה. גורמים כלכליים בכירים אמרו ל"ישראל היום": "הופתענו מההודעה החפוזה של הנשיא טראמפ ומהטענה כי מדובר בהסכמות עם רה"מ, שלא ידענו עליהן". לפי כלכליסט, צוות בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם כבר עבד עם הממשל על מתווה לעשור שמתחיל ב-2029. המתווה התבסס על צמצום הדרגתי ועל שיתופי פעולה במחקר ופיתוח.
לפי חישוב של כלכליסט, אם ההודעה תתממש כלשונה:
- ישראל תפסיד 7.6 מיליארד דולר שתוכננו לשנים 2027–2028. היא תצטרך למצוא כ-12 מיליארד שקל בשנה ממקורות אחרים, כ-1.7% מתקציב המדינה.
- ישראל כבר התחייבה לרכש של כ-25 מיליארד דולר בעשור הקרוב, בעיקר מטוסים, על חשבון ההסכם הבא. את הסכום הזה תצטרך לממן בעצמה או לבטל הזמנות.
- המימון יבוא מהסטות בתוך תקציב הביטחון, מקיצוץ בהוצאה האזרחית או מהגדלת החוב.
במרכז MIND Israel הזהירו ש"הסיוע אינו צדקה אמריקאית אלא השקעה אסטרטגית משתלמת". לפי מחקר שערך המרכז, על כל דולר סיוע ארצות הברית מקבלת תמורה של לפחות ארבעה דולרים: מודיעין, ניסיון מבצעי ותרומה לתעשייה שלה. הסכנה הגדולה בעיניהם היא שהמהלך ייתפס כנסיגה מהמחויבות האמריקאית לביטחון ישראל.
כלכליסט עצמו סייג: הדברים נאמרו ביום בחירות, ועדיין לא אושרו בידי נציגים ישראליים. ייתכן שבפועל הסיוע ייפסק בהדרגה לאורך העשור.
מה הלאה
יש שלוש שאלות פתוחות. הראשונה: האם הממשל ינסה לעצור את 2027–2028, השנתיים האחרונות של הסכם חתום, ואיך יגיב הקונגרס, שעובר בינואר לשליטה דמוקרטית. השנייה: האם ייחתם בכלל מנגנון "שיתוף הפעולה" שאמור היה להחליף את הסיוע, פרויקטים ביטחוניים במימון חצי-חצי. השלישית: האם אחרי שהסיוע ייגמר, הוויכוח בוושינגטון יעבור מהשאלה "כמה נותנים" לשאלה "מה מוכרים". אחרי 78 שנה, ישראל עוברת ממקבלת סיוע ללקוחה. נשאר לראות אם זה יהיה בקצב של נתניהו או בקצב של טראמפ.
מקורות: CNN, 3.11.2026; AP (דרך US News), 3.11.2026; Politico, 3.11.2026; "ישראל היום", 3.11.2026; כלכליסט, 3.11.2026 (שתי כתבות); JTA, 3.11.2026; Jewish Insider, יוני 2026 (רוביו, האקבי); AFP (דרך France 24), 16.5.2026; CBS News, "60 דקות", מאי 2026; PolitiFact (פוינטר), 2.11.2026; The New York Times, 26.10.2026 ו-2.11.2026; Algemeiner, 29.9.2026; Bloomberg / DDHQ, 4.11.2026; ויקיפדיה: יחסי ישראל–ארצות הברית, מזכרי ההבנות; רשימת הנאומים בפני הקונגרס (נאום נתניהו, 10.7.1996).
צילום השער: Dan Scavino / הבית הלבן, Wikimedia Commons, נחלת הכלל.
הכתבה נועדה למידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות, ייעוץ משפטי או המלצה לפעולה.
מחיר שוק חי · מתעדכן אוטומטית
הקורס המלא של אדם אטיאס — מהמושגים הבסיסיים ועד ארנקים קרים, ניתוח טכני ומיסוי בישראל. להבין את המערכת, לא לרדוף אחרי כותרות.
