שמונה כורים, 120 מיליארד דולר וכסף קוריאני: מה עומד מאחורי ההכרזה הגרעינית של וושינגטון

שמונה כורים גרעיניים גדולים, 120 מיליארד דולר, וכסף שמגיע מסיאול. שר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק הציג אתמול בחדר הסגלגל, לצד הנשיא טראמפ, את מה שהוא כינה "הפרויקט הגדול ביותר" בחבילת ההשקעות של דרום קוריאה בארה״ב. מאחורי המספר עומדת מסגרת שעדיין אינה מחייבת, ושוק אורניום שכבר נמצא ליד שיא של שנים.

מה הוכרז

"שלושה פרויקטים, קצת פחות מ-200 מיליארד דולר", אמר לוטניק. "הגדול שבהם, 120 מיליארד דולר: 100 מיליארד ועוד 20 מיליארד רזרבה, לבניית שמונה תחנות כוח גרעיניות ענקיות". הוא מנה את אוהיו, טנסי, דרום קרוליינה וקנטקי, והסביר: "אנחנו רוצים לבנות את שרשרת האספקה הגרעינית כדי שנהיה היצואנים של הגרעין לעולם".

לפי דף העובדות של משרד המסחר האמריקאי, הפרויקט נקרא Project Power, והוא כולל שישה כורי AP1000 של וסטינגהאוס ושני כורי APR1400 קוריאניים. מתוך 120 מיליארד הדולר, 100 מיליארד מיועדים לעלויות הבנייה ו-20 מיליארד לרזרבה, והרזרבה נספרת כחלק מההשקעה הקוריאנית. השותפים: משרד המסחר, משרד האנרגיה, ממשלת דרום קוריאה, וסטינגהאוס, חברת החשמל הקוריאנית KEPCO וחברת הגרעין הקוריאנית KHNP.

שני הפרויקטים האחרים בחבילה הם תחנת כוח בגז טבעי בהיקף של 22.3 מיליארד דולר באנסינל שבטקסס, ועבודה משותפת על פרויקט הגז הטבעי הנוזלי באלסקה, שלדברי לוטניק יקבל קצת יותר מ-50 מיליארד דולר.

מאיפה מגיע הכסף

ההכרזה מיישמת את הסכם הסחר בין ארה״ב לדרום קוריאה מ-30 ביולי 2025 ואת מזכר ההבנות על השקעות אסטרטגיות שנחתם ב-14 בנובמבר 2025. לפי סוכנות הידיעות הקוריאנית יונהפ, סיאול התחייבה להשקיע 350 מיליארד דולר בארה״ב: 150 מיליארד בבניית ספינות ו-200 מיליארד בהשקעות אסטרטגיות, ובתמורה הורידה וושינגטון את המכס על סחורות קוריאניות מ-25% ל-15%.

לפי משרד המסחר, הפרויקט נועד לקדם את היעד שנקבע בצו הנשיאותי על אנרגיה גרעינית ממאי 2025: עשרה כורים גדולים חדשים בבנייה עד 2030. זה הצו שלוטניק התכוון אליו כשאמר "בדיוק מה שהנשיא אמר בצו הנשיאותי שלו".

מסגרת, לא חוזה

קאמקו, יצרנית האורניום הקנדית שמחזיקה בווסטינגהאוס יחד עם ברוקפילד, פרסמה אתמול הודעה משלה, ולפיה תנאי המסגרת "אינם מחייבים וכפופים למשא ומתן סופי". לפי ההודעה, הכורים צפויים לקום על אתרים פדרליים שהממשל יקבע, ויתחילו בשני כורי AP1000. את שני הכורים הקוריאניים אפשר יהיה לבנות רק אם וסטינגהאוס תוותר חד-פעמית על זכויות מכוח הסכם הפשרה שסיים את סכסוך הקניין הרוחני שלה עם KEPCO ו-KHNP, ובתמורה היא צפויה לקבל ערך של כ-2 מיליארד דולר לכל כור. המסגרת כוללת גם אפשרות שקוריאה תשקיע בהון של וסטינגהאוס.

לפי יונהפ, בסיאול רואים רק את פרויקט הגז בטקסס כסגור, ואת פרויקט הגרעין ואת אלסקה כנושאים שעוד ידונו בהם.

שוק האורניום: קרוב לשיא של 18 שנה

ההכרזה נוחתת על שוק שכבר מתוח. חוזה האורניום של UxC בבורסת CME לאוקטובר 2026 נסגר ב-30 בספטמבר ב-89.40 דולר לליברה של U3O8, תרכיז האורניום שנקרא "עוגה צהובה". לפי חברת הייעוץ TradeTech, מדד הספוט השבועי שלה עמד בשבוע שעבר על 89.75 דולר.

הנתון החשוב יותר הוא המחיר בחוזים ארוכי הטווח, שבהם קונות חברות החשמל את רוב הדלק שלהן. לפי TradeTech, המדד ארוך הטווח שלה הגיע ב-30 ביוני 2026 ל-97 דולר לליברה, הרמה הגבוהה ביותר מזה יותר מ-18 שנה. בינואר השנה חצה מחיר הספוט את רף ה-100 דולר, ועמד על 100.25 דולר. השיא ההיסטורי, 148 דולר, נקבע במאי 2007.

היצרניות הגדולות של אורניום הן קזחסטן, קנדה ואוסטרליה. לפי Trading Economics, קזטומפרום הקזחית, היצרנית הגדולה בעולם, מתמודדת עם עיכובים במפעל חומצה גופרתית שהיא צריכה כדי להפיק אורניום. בצד הביקוש, מטא, אמזון ומיקרוסופט חתמו על הסכמים לרכישת חשמל גרעיני עבור מרכזי הנתונים שלהן.

זה לא הצעד הראשון של הממשל השנה. ב-23 ביוני 2026 הכריז משרד האנרגיה על הלוואות של 17.5 מיליארד דולר לקידום עשרה כורים גדולים חדשים, שלפי הממשל עשויים להתחיל להיבנות עד 2030. לפי קאמקו, המסגרת עם קוריאה נפרדת מתוכנית ההלוואות הזאת.

ומה עם ביל גייטס?

בהכרזה הזאת אין לו חלק. גייטס לא מופיע ברשימת השותפים של משרד המסחר, והחברה שלו אינה שותפה בפרויקט.

במקביל, חברת הגרעין שגייטס ייסד ב-2006, טרהפאואר, נמצאת במסלול נפרד. במרץ 2026 אישרה הרשות האמריקאית לפיקוח על הגרעין את בניית הכור שלה בוויומינג, ובאפריל התחילה בנייתו בפועל: כור Natrium, שטרהפאואר מפתחת עם GE Vernova Hitachi. החברה מציגה אותו כתחנת הכוח הגרעינית המתקדמת הראשונה בארה״ב בקנה מידה של חברת חשמל. יש לה גם הסכם עם מטא על עד שמונה תחנות Natrium עד 2035. המספר שמונה מופיע בשתי העסקאות, אבל אין קשר בין העסקאות. לפי בלומברג, טרהפאואר מתכננת להכריז השנה על תחנה שנייה, שתספק חשמל למרכז נתונים, ולפי רויטרס היא מכוונת להפעיל תחנה בבריטניה עד 2034.

ההבדל בין שני המסלולים הוא גם טכנולוגי. הכורים שהוכרזו אתמול הם כורי מים בלחץ בגודל מלא, מהסוג שכבר פועל ברחבי העולם. טרהפאואר מפתחת כור מתקדם מקורר בנתרן, שעדיין לא הוכח בהפעלה מסחרית בארה״ב.

מה עדיין לא ידוע

דף העובדות של משרד המסחר קובע שהאתרים "ייקבעו בהמשך", אף שלוטניק כבר מנה ארבע מדינות. לא פורסם לוח זמנים לבנייה, לא ידוע איך יחולקו הבעלות וההכנסות בין שתי המדינות, ולא ידוע אם וסטינגהאוס תאשר את הוויתור שנדרש לבניית שני הכורים הקוריאניים. כורים גדולים בארה״ב נבנו בעבר באיחור רב ובחריגה מהתקציב, ולכן גם הרזרבה של 20 מיליארד דולר היא חלק מהסיפור. לא ידוע גם כמה אורניום נוסף ידרשו שמונה הכורים, ומתי, ומכאן לא ידוע מה תהיה ההשפעה של הפרויקט על המחיר.

מקורות: הודעה ודף עובדות של משרד המסחר האמריקאי, 30.9.2026 (commerce.gov); הודעת קאמקו, 30.9.2026; יונהפ, 1.10.2026; Korea JoongAng Daily, 1.10.2026; TradeTech, הודעות 28.1.2026 ו-1.7.2026; CME Group, חוזה UxC U3O8 לאוקטובר 2026; Trading Economics; AP, 23.6.2026; טרהפאואר, 23.4.2026; רויטרס, 4.3.2026 ו-7.9.2026; בלומברג, 18.8.2026. הסרטון: The National Desk (@tndtok). *התמונה להמחשה בלבד.

האמור הוא מידע עיתונאי בלבד ואינו ייעוץ השקעות, המלצה או הצעה לרכישה או למכירה של נכס פיננסי כלשהו.