רווחי קריפטו: חלון הגילוי מרצון נסגר — אז מה עכשיו?

בעוד יומיים, ביום שני 31 באוגוסט 2026, נסגר חלון שרשות המסים פתחה לפני שנה בדיוק: נוהל הגילוי מרצון. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נוהל כזה התייחס במפורש לנכסים דיגיטליים — ומי שלא נכנס בו עד יום שני, מאבד את החסינות הפלילית שהוא מציע.

מה נסגר ביום שני

ב-25 באוגוסט 2025 פרסמה רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, „נוהל גילוי מרצון — הוראת שעה". הרעיון פשוט: מי שלא דיווח כדין על הכנסות או על הון, יכול לפנות ביוזמתו, לשלם את המס במלואו — ולקבל חסינות מהליך פלילי.

הנוהל נקבע לשנה אחת בלבד. תוקפו פג ב-31 באוגוסט 2026.

החסינות אינה כללית. היא חלה על העבירות המנויות בנספח א' לנוהל — פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מע״מ, פקודת המכס, החוק לצמצום השימוש במזומן, ואף עבירות הלבנת הון שמקורן באותן עבירות מס. היא אינה חלה על הכנסות שמקורן בפעילות בלתי חוקית.

למה זה נוגע דווקא למשקיעי קריפטו

זו הנקודה שהפכה את הנוהל הזה לשונה מקודמיו: לראשונה נכללה בו התייחסות מפורשת לנכסים דיגיטליים. מי שמגיש בקשה נדרש לציין את הכתובות הציבוריות של הארנקים ואת יתרות הנכסים בהם.

הרקע ידוע לכל מי שעוקב אחרי התחום. עמדת רשות המסים מאז חוזר 05/2018 היא שמטבע דיגיטלי הוא „נכס" לפי סעיף 88 לפקודה, ולכן מכירתו היא אירוע מס. וההגדרה הזו רחבה בהרבה ממה שרוב האנשים מניחים: גם המרה בין מטבע דיגיטלי אחד לאחר היא מכירה, גם בלי שירדת לשקלים ובלי שנכנס גרוש לחשבון הבנק.

המשמעות המצטברת: משקיע שסחר במשך כמה שנים ולא דיווח, צבר אירועי מס שכלל לא היה מודע לקיומם.

שני מסלולים — ומה מתאים למי

המסלול הרגיל — הסכם שומה מול פקיד השומה, ללא הגבלת סכום. מתאים לתיקים גדולים ומורכבים.

המסלול הירוק — מקוצר ומהיר, לתיקים בהיקף נמוך יחסית. תנאי הסף בהם רלוונטיים לנכסים דיגיטליים:

• הכנסות מנכסים דיגיטליים שאינן עולות על 500,000 ₪ לכל תקופת הגילוי,
• וכן שוויים ההוגן של כלל הנכסים הדיגיטליים ליום 31.12.2024 אינו עולה על 1,500,000 ₪.

לצד אלה מטפל המסלול הירוק גם בנכסים פיננסיים מחוץ לישראל שיתרתם ליום 31.12.2014 הייתה עד 4 מיליון ₪, ובהכנסות משכר דירה למגורים עד 250,000 ₪ לשנה.

ההחלטה באיזה מסלול תטופל הבקשה היא של רשות המסים, לא של הפונה.

שינוי אחד ששווה לשים לב אליו

בשונה מנהלי גילוי מרצון קודמים — בנוהל הזה אין מסלול אנונימי. זהות מגיש הבקשה ידועה לרשות המסים מהרגע הראשון.

זו לא נקודה טכנית. בנהלים הקודמים אפשר היה לבחון את השטח מאחורי מסך, ורק אז להחליט. כאן ההחלטה מתקבלת בעיניים פקוחות ובלי רשת ביטחון — ולכן היא כזו שראוי לקבל בליווי מקצועי ולא לבד.

תנאים נוספים שנדרשים כדי שהבקשה תתקבל: גילוי מלא, כן ובתום לב; המבקש לא הורשע בעבירת מס, לא שילם כופר ולא הגיש בקשה כזו בעבר; ולא מתנהלת נגדו בדיקה או חקירה. אם הבקשה אינה מאושרת, רשות המסים אינה רשאית לעשות שימוש במידע שנמסר בה — בכפוף לכך שהגילוי היה כן ומלא.

אז מה עכשיו — למי שלא הספיק

נתחיל במה שנכון: מי שמתחיל את התהליך היום לא ייכנס לחלון. איסוף נתונים מהבורסות והארנקים, חישוב הרווח והכנת המסמכים הם עבודה של שבועות, ולא של סוף שבוע.

אבל סגירת החלון אינה מבטלת את חובת הדיווח — היא רק מייקרת את המחיר של אי-הדיווח. החובה לדווח נשארת בדיוק כפי שהייתה. מה שנעלם ביום שני הוא המסלול המסודר שהעניק חסינות פלילית בתמורה לחשיפה יזומה.

שלושה דברים שנכון לעשות דווקא עכשיו:

1. למפות את החשיפה. אילו שנים לא דווחו, באילו פלטפורמות הייתה פעילות, ומה סדר הגודל. בלי המספר הזה כל החלטה היא ניחוש.
2. למשוך את הנתונים לפני שהם נעלמים. היסטוריית הפעולות בבורסות אינה נשמרת לנצח, וחלק מהזירות שפעלו לפני חמש שנים כבר אינן קיימות. זו העבודה שאפשר לעשות היום בלי להתחייב לשום מסלול.
3. לבדוק את מסלולי ההסדרה שנשארו. גם בלי נוהל גילוי מרצון בתוקף קיימים מסלולי הסדרה מול רשות המסים — הם פשוט אינם נושאים את אותה חסינות. וההיסטוריה מלמדת שנהלים כאלה חוזרים: קדמו לנוהל הנוכחי נהלים בשנים 2011–2012, 2014–2016 ו-2017–2019, שבמסגרתם טופלו כ-9,000 תיקים ונגבו כ-5 מיליארד ₪.

ומה שממילא בדרך

הכיוון הרחב חשוב מהתאריך הספציפי. חילופי המידע האוטומטיים בין רשויות המס בעולם — CRS של ה-OECD ו-FATCA האמריקני — כבר פועלים, והם מצמצמים בהתמדה את המרחב שבו אפשר להחזיק נכס לא מדווח מבלי שהרשות תדע עליו.

ההנחה שקריפטו הוא נכס בלתי נראה כבר אינה מתארת את המציאות. הבלוקצ'יין הוא רישום פומבי וקבוע, והנקודה שבה הרווח הווירטואלי פוגש את העולם האמיתי — רכישת דירה, רכב, העברה לחשבון בנק — היא בדיוק הנקודה שבה השאלה נשאלת.

להעמיק

הקדשנו לנושא פרק שלם בפודקאסט קריפטונייט, עם תומר רביד, מנכ״ל בלוקסטקס — על איך לא להסתבך עם מיסוי הקריפטו בישראל.

ולמי שרוצה קודם להבין את הכללים עצמם — מה חייב במס, מתי, ואילו טפסים נדרשים — כתבנו על כך מדריך מלא למיסוי קריפטו בישראל.

הכתבה היא מידע כללי בלבד, נכונה למועד פרסומה, ואינה מהווה ייעוץ מס, חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. תנאי נוהל הגילוי מרצון והחלתם תלויים בנסיבות האישיות של כל פונה — יש להיוועץ ביועץ מס או ברואה חשבון לפני כל פעולה. חלק מהקישורים בכתבה הם קישורי שותפים, שבגינם עשויה קריפטונייט לקבל תמורה — ללא עלות נוספת עבורך ובלי שהדבר משפיע על תוכן הכתבה.