משרד האוצר פרסם תזכיר חוק שמכניס את שוק הקריפטו הישראלי לדיני ניירות הערך. אם יעבור, בורסות שמסחרות בנכסים דיגיטליים יצטרכו רישיון מרשות ניירות ערך, מנהלי תיקים יצטרכו אישור בכתב מהלקוח לפני כל עסקת קריפטו, ופלטפורמות מסחר ייכנסו לחוק איסור הלבנת הון. הציבור יכול להגיש הערות עד 22 בנובמבר. אלה עיקרי התזכיר, ומה עוד לא ידוע.
מה פורסם
שם התזכיר הוא „חוק תיקון תחולת דיני ניירות ערך בנוגע לנכסים דיגיטליים (תיקוני חקיקה), התשפ"ז-2026". לפי עדכון של משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן, הוא פורסם ב-1 בנובמבר 2026, מטעם משרד האוצר. התזכיר מתקן ארבעה חוקים: חוק ניירות ערך (1968), חוק השקעות משותפות בנאמנות (1994), חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקים (1995) וחוק איסור הלבנת הון (2000).
המטרה המוצהרת, לפי שני משרדי עורכי דין שסקרו את התזכיר, היא להרחיב את סמכות רשות ניירות ערך לפעילות בנכסים דיגיטליים, ולתת לה כוח לקבוע כללים שמותאמים להם. זה נעשה בעיקרון של „ניטרליות טכנולוגית": התזכיר לא יוצר חוק קריפטו נפרד, אלא מחיל על הנכסים האלה את מסגרות הרישוי הקיימות של הרשות.
שתי הגדרות חדשות
נכס דיגיטלי מוגדר כייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, שאפשר להעביר ולאחסן באופן דיגיטלי באמצעות טכנולוגיית רישום מבוזר (DLT) או טכנולוגיה דומה. משרד גורניצקי מציין שההגדרה מתכתבת עם רגולציית MiCA האירופית.
נכס השקעה דיגיטלי הוא נכס דיגיטלי שנועד להשקעה פיננסית, גם אם יש לו מטרות נוספות. שלושה סוגים לא נכללים בהגדרה:
- נכס ייחודי שאין יחידות נוספות כמותו, כמו סוגים מסוימים של NFT.
- מטבע יציב שצמוד להילך חוקי או למטבע חוץ ומשמש לתשלום.
- מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC).
ההחרגות לא חלות על נכס דיגיטלי שהוא „נייר ערך" לפי המבחנים הקיימים. נכס כזה נמצא ממילא תחת דיני ניירות ערך. שר האוצר יוכל, בהתייעצות עם הרשות, להרחיב את רשימת ההחרגות. לפי גורניצקי, מטבעות יציבים ומטבעות של בנקים מרכזיים הוחרגו כי הם צפויים להיות מוסדרים בנפרד, בידי רשות שוק ההון ובנק ישראל. ביוני פורסם תזכיר נפרד על הנפקת מטבעות יציבים.
הבורסות עוברות לרשות ניירות ערך
לפי התזכיר, פלטפורמות מסחר בורסאיות בנכסי השקעה דיגיטליים יהיו תחת רישוי ופיקוח של רשות ניירות ערך, גם כשהנכסים עצמם אינם ניירות ערך. מערכות סליקה ומשמורת יקבלו מתווה מצומצם יותר, שמתמקד בשירותים שהן נותנות לבורסה או למסלקה. הרשות תוכל לקבוע הוראות לפעילות הבורסות והמסלקות האלה, ויו"ר הרשות יוכל לתת להן פטורים מסוימים, בכפוף לתנאים.
נכסי השקעה דיגיטליים ייכנסו גם להגדרת „מכשיר פיננסי" בחוק ניירות ערך, וכך גם הסכמים שערכם נגזר מהם. בנוסף, הרשות תוכל לקבוע כללי גילוי, תשקיף ודיווח מיוחדים לניירות ערך שהם נכסים דיגיטליים.
משרד גורניצקי מסכם את המשמעות כך: מרכז הכובד של הפיקוח על פלטפורמות מסחר עובר מרשות שוק ההון, שנותנת היום רישיון „נותן שירות בנכס פיננסי", אל רשות ניירות ערך. זה נוגע לגופים ישראליים וגם לזרים שמשרתים לקוחות בישראל.
מנהלי תיקים ויועצים
חוק הייעוץ יחול גם על ייעוץ, שיווק וניהול תיקים בנכסי השקעה דיגיטליים. התיקונים העיקריים:
- עסקה „בסיכון מיוחד": כל עסקה בנכס השקעה דיגיטלי תסווג כך. בעל רישיון יצטרך להודיע ללקוח על הסיכון, ומנהל תיקים יצטרך אישור מראש ובכתב מהלקוח לעסקה או לעסקאות מאותו סוג.
- איסור החזקה אישית: האיסור על יועץ או מנהל תיקים להחזיק ניירות ערך לעצמו יורחב לנכסי השקעה דיגיטליים שהרשות תקבע.
- משמורת נכסי הלקוחות: הרשות תוכל לקבוע איך מבוצעות עסקאות כאלה עבור לקוחות, ואצל אילו גופים נוספים מותר להחזיק את הנכסים.
הלבנת הון
חוק איסור הלבנת הון חל היום על חברי בורסה, אבל לא על הבורסה עצמה. בורסת קריפטו יכולה לפעול בלי חברי בורסה בכלל, ולכן התזכיר מוסיף לחוק בורסה שנותנת שירות ישיר ללקוחות בנכסי השקעה דיגיטליים. רשות ניירות ערך תהיה הממונה עליהן.
מה לא משתנה
לפי גורניצקי, שירותי המרה של נכסים דיגיטליים יישארו תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) מ-2016. פרק זירות הסוחר בחוק ניירות ערך לא משתנה, אבל נגזרים על נכסי השקעה דיגיטליים יוסדרו במסגרת הפיקוח הקיים על זירות סוחר. גם חוק שירותי התשלום לא מתוקן בשלב הזה.
לוח הזמנים
מוצע שהחוק ייכנס לתוקף שנה אחרי שיפורסם. לגופים שכבר פועלים יש הוראות מעבר:
- מי שמפעיל מסחר או סליקה בנכסי השקעה דיגיטליים ומחזיק ברישיון קיים יוכל להמשיך לפעול, בתנאי שימסור הודעה לרשות ויגיש בקשה לרישיון בורסה או מסלקה בתוך שישה חודשים.
- תאגיד שעוסק רק בייעוץ, שיווק או ניהול תיקים בנכסים האלה יצטרך להגיש בקשה בתוך שלושה חודשים.
- יחיד יוכל להמשיך עד שנתיים, בתנאי שמסר הודעה לרשות בתוך שלושה חודשים.
גורניצקי מציין שהוראות המעבר לא מתייחסות במפורש לגופים זרים.
מה עוד לא ידוע
זה תזכיר חוק, לא חוק. הוא עוד צפוי להשתנות בהליך החקיקה, והציבור יכול להגיש הערות עד 22 בנובמבר 2026. חלק גדול מהתוכן המעשי יגיע מההוראות שרשות ניירות ערך תקבע אחר כך. לכן, כפי שכותב גורניצקי, „היקף ההשלכות יתברר רק עם פרסום ההוראות". השאלות הפתוחות שהמשרד מונה: גבולות ההגדרה של „נכס השקעה דיגיטלי", הממשק עם תזכיר המטבעות היציבים, היקף הפטורים לבורסות, ומעמדם של גופים זרים.
מקורות: גולדפרב גרוס זליגמן, „תזכיר חוק תיקון תחולת דיני ניירות ערך בנוגע לנכסים דיגיטליים (תיקוני חקיקה), התשפ"ז-2026", 2.11.2026; גורניצקי GNY, „נכסים דיגיטליים נכנסים לדיני ניירות ערך: תזכיר חוק חדש של משרד האוצר", 3.11.2026; קריפטו ג'ונגל, 2.11.2026. נוסח התזכיר ודברי ההסבר: אתר תזכירי החוק הממשלתי.
הכתבה נועדה למידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות, ייעוץ משפטי או המלצה לפעולה.
מחיר שוק חי · מתעדכן אוטומטית
הקורס המלא של אדם אטיאס — מהמושגים הבסיסיים ועד ארנקים קרים, ניתוח טכני ומיסוי בישראל. להבין את המערכת, לא לרדוף אחרי כותרות.
