ב-7 באוקטובר 2026 פרסם המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, את חוזר 2862: עדכון להוראת ניהול בנקאי תקין 411, ההוראה שמסדירה איך בנק מנהל סיכוני הלבנת הון. הסטטוס בדוח המלווה: "סופי". מועד התחילה: 1 במאי 2027.
בכלכליסט הכותרת הייתה "הבנקים לא יוכלו לסרב אוטומטית לכספי קריפטו". זה נכון, אבל זה לא חדש. האיסור הזה נכנס להוראה כבר ב-9 במאי 2022, בסעיף 87א. מה שבאמת זז הפעם נמצא בשלושה מקומות אחרים.
1. הרף של 100 אלף שקל נמחק
עד היום, כשלקוח קיבל לחשבון הבנק יותר מ-100 אלף שקל בשנה מנותן שירות בקריפטו, הבנק היה חייב לברר איתו שני דברים: מאיפה הגיע הכסף שבו נקנה המטבע, ואיזה "נתיב" עבר המטבע עד שהומר לשקלים. בלי קשר לשאלה מי הלקוח, מה המטבע או מאיזו בורסה הכסף הגיע.
החוזר מבטל את הסעיף הזה (87א(ב)(4)). מעכשיו, ההחלטה אם לבדוק את מקור הכספים ואת נתיב המטבע, וכמה לעומק, "תיעשה בגישה מבוססת סיכון". בדוח המלווה מודה הפיקוח שהרף הקשיח "אינו תמיד משקף את רמת הסיכון בפועל" ו"מייצר קשיים וחסמים לפעילות". נבחנו שתי חלופות: להעלות את הרף או לבטל אותו לגמרי. נבחר הביטול.
2. נתיב המטבע מתקצר
ההגדרה של "נתיב המטבע הווירטואלי" כללה עד היום גם את כל התנועות בשקלים או בדולרים מרגע ההמרה ועד ההפקדה בבנק. החלק הזה נמחק. כלומר, הבדיקה מתמקדת במה שקרה למטבע עצמו על השרשרת, ולא במסלול הכסף הרגיל אחרי ההמרה. החובות הכלליות של הבנק למניעת הלבנת הון נשארות בתוקף.
3. רשימה כתובה של מה מקל ומה מחמיר
לראשונה, ההוראה מפרטת גורמים שמורידים את רמת הסיכון של עסקה וגורמים שמעלים אותה. הפיקוח מדגיש שזו רשימה פתוחה, וכל בנק רשאי להוסיף לה.
מה מקל:
- נותן שירות שיש לו רישיון מרשות שוק ההון בישראל.
- נותן שירות זר שהתאגד ומחזיק רישיון במדינה שאינה ברשימת מדינות הסיכון הגבוה.
- מטבעות שהגיעו ישירות מכרייה, או שנקנו ונמכרו מאותה כתובת ארנק בלי תנועות נוספות.
מה מחמיר:
- נותן שירות שאינו מפוקח, או שהתאגד במדינה בסיכון גבוה.
- מטבעות שמגבירים אנונימיות.
- שימוש במערבל (מיקסר) או בטכנולוגיה שנועדה לטשטש את הנתיב, וכתובות ארנק שמקושרות לפעילות בלתי חוקית לפי מקורות פומביים.
- ארנקים אנונימיים, פעילות מול מדינות בסיכון גבוה, או עסקאות חריגות בלי היגיון כלכלי. אלה מחייבים בדיקת נאותות מוגברת.
עוד שני שינויים: אסור לבנק לקבוע רשימה סגורה של מטבעות "מותרים", והבנק צריך להגדיר מראש את המקרים שבהם לא תידרש בדיקת נתיב בכלל. גם פנייה למומחה חיצוני תיעשה רק כשרמת הסיכון מחייבת זאת.
חברות, הנפקות ושקיפות מול הלקוח
שתי תוספות פחות מדוברות:
לקוחות עסקיים. בנק שבוחן חברה שעוסקת בקריפטו יכול להביא בחשבון את מערך הציות והבקרה שלה. ההוראה מוסיפה גם התייחסות ייעודית לכספים מהנפקת טוקנים (ICO) לגיוס השקעות, ומבחינה בינם לבין מסחר בשוק המשני.
גילוי. כל בנק יפרסם באתר שלו את עיקרי המדיניות שלו בנושא, והגילוי צריך להיות "אפקטיבי, ברור ונגיש" כך שהלקוח יבין מראש באילו תנאים השירות יינתן.
מה לא משתנה
ההוראה לא מחייבת את הבנק לאשר כל הפקדה. בנק עדיין לא ייתן שירות כשנותן השירות מפר את דרישות הרישוי במדינה שלו, ועסקה שמעוררת חשד עדיין תיבדק לעומק. מה שאסור הוא לסרב רק משום שהכסף הגיע מקריפטו.
המצב נכון להיום
עד 1 במאי 2027 הכללים הקודמים בתוקף, כולל הרף של 100 אלף שקל. מי שמפקיד היום כספים מקריפטו עדיין כפוף לבירור מקור הכספים ונתיב המטבע מעל הסכום הזה.
שתי הערות מהמסמכים עצמם. הראשונה: הפיקוח כותב שישראל חריגה בעולם בעצם קיומה של אסדרה כזו, כי רוב העולם מסדיר את נותני השירות בקריפטו, לא את הבנקים שמקבלים מהם כסף. נשקלה אפשרות לוותר עליה, והוחלט להשאיר אותה מחשש שבלעדיה הקשיים יחריפו. השנייה: הפיקוח קבע מראש איך ימדוד הצלחה, לפי היקפי ההעברות שאושרו ושסורבו ומספר פניות הציבור. האסדרה תיבחן מחדש חמש שנים אחרי כניסתה לתוקף.
התהליך עצמו נמשך יותר משמונה חודשים: טיוטה ראשונה לבנקים ב-29 בינואר 2026, טיוטה לוועדה המייעצת במרץ, טיוטה לציבור ב-14 ביולי עם הערות עד 4 באוגוסט, ונוסח סופי ב-7 באוקטובר.
מקורות: בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים: חוזר ח-06-2862 (7.10.2026), דוח קביעת אסדרה להוראה 411 (7.10.2026), הוראת ניהול בנקאי תקין 411 גרסה 30. כלכליסט, שקד גרין ערבה, 8.10.2026.
אין באמור ייעוץ משפטי או ייעוץ השקעות.
מחיר שוק חי · מתעדכן אוטומטית
הקורס המלא של אדם אטיאס — מהמושגים הבסיסיים ועד ארנקים קרים, ניתוח טכני ומיסוי בישראל. להבין את המערכת, לא לרדוף אחרי כותרות.
