האם המזומן הולך להיכחד בקרוב? עסקים בישראל רשאים לא לקבל מזומן

שלט בחזית חנות שמודיע ללקוחות שהתשלום הוא באשראי או באפליקציה בלבד הפך למראה שגרתי. הפרשנות הרווחת היא שהחוק אוסר על מזומן. זה לא מה שקרה — ומה שכן קרה השנה כמעט לא דווח.

מה נכנס לתוקף, ומתי

החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, אושר בכנסת ב-12 במרץ 2018 ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019. בגרסתו הראשונה הוא הגביל תשלום במזומן בעסקה מול עוסק ל-11,000 ש"ח, ובעסקה בין אנשים פרטיים ל-50,000 ש"ח.

באוקטובר 2022 אושר צו של שר האוצר, באישור ועדת החוקה של הכנסת, שהפעיל סמכות שהייתה כתובה בחוק המקורי והוריד את התקרות:

• מול עוסק (חנות, קבלן, נותן שירות) — מ-11,000 ל-6,000 ש"ח.
• בין אנשים פרטיים — מ-50,000 ל-15,000 ש"ח.
• רכישת רכב בידי אדם פרטי — נשארה 50,000 ש"ח.
• שכר עבודה — עד 6,000 ש"ח במזומן, כולל בין בני משפחה.

הנקודה שרוב האנשים מפספסים: ההגבלה חלה על מחיר העסקה הכולל, לא על כל תשלום בנפרד. בעסקה שמחירה עולה על התקרה מותר לשלם במזומן עד 10% ממחיר העסקה, ולא יותר מהתקרה. כלומר בעסקה של 40,000 ש"ח מול קבלן, החלק שמותר לשלם במזומן הוא 4,000 ש"ח — לא 6,000.

מה קורה למי שחורג

העיצום הכספי על עוסק נקבע כאחוז מסכום ההפרה, לא כקנס קבוע: 15% על הפרה עד 25,000 ש"ח, 20% בטווח 25,000–50,000 ש"ח, ו-30% מעל 50,000 ש"ח.

פיצול מלאכותי של עסקה כדי לעקוף את התקרה מוגדר בחוק כ„מעשה מרמה", שדינו עד שלוש שנות מאסר. גם הפקדת מזומן ישירות לחשבון הבנק של המוכר נחשבת „תשלום במזומן" לכל דבר — היא אינה עוקפת את החוק אלא מפרה אותו.

התיקון של 2026 — הדלת האחורית נסגרת

ב-1 באפריל 2026 נכנס לתוקף תיקון מס' 2 לחוק, וב-30 ביוני 2026 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 06/2026 שמסביר אותו.

התיקון עוסק במה שנשאר פתוח: ניכיון שטרות — הפיכת שיק דחוי למזומן אצל גוף פיננסי. החוזר אינו אוסר ניכיון, אלא מגביל את רכיב המזומן שבו. הכלל החדש, כשההחלפה נעשית בין גוף פיננסי מפוקח לאדם שאינו עוסק: עד 6,000 ש"ח אין מגבלה; מעל 6,000 ש"ח ניתן לקבל במזומן רק 10% מסכום השטר או 6,000 ש"ח, לפי הנמוך. בהחלפה מול עוסק במסגרת עסקו נקבע מנגנון מפורט יותר, עם אפשרות להקלה בשטר שבין 6,000 ל-25,000 ש"ח בכפוף לתנאים מצטברים המוכיחים עסקה אמיתית ומתועדת.

במילים אחרות: הצינור שאיפשר להמיר נייר למזומן בהיקפים גדולים צומצם. זה החלק המהותי של 2026.

ומה עם השלט עצמו?

כאן צריך לעשות הבחנה שהפוסטים ברשתות מטשטשים. החוק לצמצום השימוש במזומן אינו מורה לעסקים לסרב למזומן. הוא קובע תקרה — ומתחתיה התשלום במזומן מותר לחלוטין. עסק שתולה שלט „לא מקבלים מזומן" אינו מיישם את החוק; הוא מקבל החלטה עסקית משלו, מטעמי בטיחות, עלויות ספירה ואיסוף, ונוחות תפעולית.

ומכאן לשאלה השנייה: האם עסק רשאי לסרב? אין בדין הישראלי הוראה שמחייבת בית עסק לקבל מזומן. שטרות בנק ישראל הם הילך חוקי מכוח סעיפים 41(ב) ו-44(א) לחוק בנק ישראל, אבל „הילך חוקי" נוגע לפירעון חוב קיים — לא לחובה של חנות להתקשר מלכתחילה בעסקה שתמורתה מזומן. התוצאה בפועל: העסק קובע את אמצעי התשלום שהוא מוכן לקבל, והלקוח בוחר אם לקנות. חובת קבלת מזומן היא נושא שנדון בשנים האחרונות בהצעות חקיקה, אך היא אינה קיימת היום בספר החוקים.

למה זה חשוב מעבר לשלט

שלושה מספרים מסבירים את המהלך כולו: התקרה מול עוסק ירדה ב-45% בתוך ארבע שנים. התקרה בין פרטיים ירדה ב-70%. והתיקון של 2026 סוגר את מסלול ההמרה שנותר.

המגמה עקבית: כל עסקה מעל סכום קטן מותירה עקבות דיגיטליים. הנימוק הרשמי — צמצום ההון השחור. המחיר — כל תנועה כספית של אזרח מתועדת אצל צד שלישי. אפשר לתמוך במגמה ואפשר להתנגד לה, אבל אי אפשר לטעון שהיא לא מתרחשת.

מקורות: חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 — נוסח מלא (נבו). צו שר האוצר שאושר בוועדת החוקה של הכנסת ומחיל את התקרות 6,000/15,000 ש"ח מאוגוסט 2022. חוזר מס הכנסה 06/2026 של רשות המסים, פורסם 30.6.2026, בעניין תיקון מס' 2 לחוק שנכנס לתוקף 1.4.2026. חוק בנק ישראל, סעיפים 41(ב) ו-44(א), לעניין הילך חוקי (אתר בנק ישראל). הנתונים נשלפו ב-8 בספטמבר 2026, 19:40 שעון ישראל. אין באמור ייעוץ משפטי, ייעוץ מס או המלצה לפעולה.